Hebrew Movie | 'רק בן 17? חכה ותראה!'

ברק ממזרח | Hebrew Movie | 'רק בן 17? חכה ותראה!'

 

"בחור, אתה יודע שהמפלגה הקומוניסטית היא אתאיסטית ומתנגדת לאמונה באלוהים? באיזה אלוהים אפשר להאמין בסין? איפה האלוהים הזה שלך?" "אל תחשוב שבגלל גילך הצעיר נרחם עליך! אם תמשיך להאמין באלוהים, אתה תמות!" צועקים השוטרים הסיניים החמושים בשוקר חשמלי לנער המוכה והחבול.

שמו של הנער הוא גאו ליאנג, ובאותה שנה מלאו לו שבע-עשרה. הוא היה בדרכו הביתה עם אח מבוגר יותר מפגישה שבה הפיצו את הבשורה, כאשר נעצר על ידי המשטרה הקומוניסטית. השוטרים מנעו ממנו מזון ושינה במשך שלושה ימים שלמים. הם חקרו אותו, ניסו להוציא ממנו הודאה בכוח ועינו אותו באכזריות. הם אפילו עשו שימוש בשוקר חשמלי על סנטרו, שתי ידיו ובאזור חלציו. הם ניסו לגרום לו לבגוד באלוהים ולמסור להם מידע על מנהיגי הכנסייה ועל משאביה הכספיים באמצעות סחיטה. הם גם איימו לעצור את הוריו ולגרום לסילוקו מבית הספר. משלא הצליחה להשיג את מבוקשה, הממשלה הקומוניסטית הסינית דנה אותו לשנה של חינוך מחדש באמצעות עבודת כפייה. בכלא, בנוסף לעבודה המפרכת, גאו ליאנג גם עבר עינויים והשפלות. את מה שעבר עליו לא ניתן לכנות בשם אחר מלבד "גיהינום עלי אדמות". בזמן תהליך הזיכוך הקשה, גאו ליאנג התפלל לאלוהים ובטח בו. דברי האל הכול יכול האירו את עיניו ועזרו לו להבין את כוונות האל. הם נתנו לו אמונה וכוח, והדריכו אותו כיצד לשרוד את השנה בכלא. 

Hebrew Movie | God Saved the Child From Internet Addiction | 'ילד, חזור הביתה!'

ברק ממזרח | Hebrew Movie | God Saved the Child From Internet Addiction | 'ילד, חזור הביתה!'

 

לי סינגואנג לומד בכיתה י"ב. הוא תמיד היה ילד נעים הליכות ובעל היגיון בריא. הוריו ומוריו חיבבו אותו מאוד. בחטיבת הביניים הוא חווה משיכה עזה למשחקי רשת. הוא נהג להיעדר תכופות משיעורים כדי ללכת לאינטרנט קפה. הוריו עשו הכל כדי לסייע לו להיגמל מהתמכרותו לאינטרנט. למרבה הצער, התמכרותו של לי סינגואנג החמירה והלכה. הוא נעשה מדוכדך ובהדרגה התנוון. ... כשהוריו של לי סינגואנג חשו אובדי עצות, הם שמעו שאלוהים מסוגל להציל אנשים ולסייע להם להיגמל מהתמכרותם לאינטרנט ולהשתחרר משחיתותו של השטן. כתוצאה מכך הם החליטו להאמין באלוהים וציפו לכך שאלוהים יושיע את בנם. מתוך דברי אלוהים, הם הבינו את המקור לשחיתותה המוסרית של האנושות. הם ראו את האמת אודות האפלה והרוע בהם שרוי האדם, והם הבינו שרק אלוהים יכול להושיע אנשים ולשחררם משחיתותו ומנגעיו של השטן. כל שהיה על סינגואנג לעשות הוא להאמין באלוהים ולהבין את האמת, כדי שייגמל מהתמכרותו לאינטרנט. משהבינו זאת הוריו, הם נשאו בפניו את הבשורה ועודדו אותו לקרוא את דברי אלוהים. הם התפללו לאלוהים וביקשו ממנו להושיע את בנם ולסייע לו להיגמל מהתמכרותו לאינטרנט... לאחר מאבק, סינגואנג החל להתפלל לאלוהים ולהסתמך עליו. בעזרת הכוונת דבריו של אלוהים, הוא נגמל בסופו של דבר מהתמכרותו לאינטרנט והשתחרר משחיתותו ומנגעיו של השטן. הבן, שהיה אבוד ללא תקווה במשחקי האינטרנט ובאינטרנט קפה חזר בסופו של דבר הביתה!

לעיון נוסף

האל הכול יכול - נסיך השלום

כנסיית האל הכול יכול - ארון הקודש באחרית הימים

בקש את מלכות אלוהים

Hebrew Movie | 'הערגה' | How to Welcome the Coming of the Messiah

ברק ממזרח | סרטי בשורה | Hebrew Movie | 'הערגה' | How to Welcome the Coming of the Messiah

 

לפני אלפיים שנה, ישוע אדוננו הבטיח לחסידיו: "ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם" (יוחנן י"ד 3-2). מסיבה זו, דורות של מאמינים המשיכו לקוות ולהתפלל נואשות למילוי הבטחתו של ישוע – לקוות ולהתפלל שהם יילקחו השמיימה כדי לפגוש את ישוע ולבוא אל מלכות השמיים כשהוא יבוא.

מילים אלה מתארות גם את גיבור הסרט הזה, צ'ן סיאנגוואנג. הוא מאמין נלהב, המפיץ את הבשורה ומעיד על ישוע כדי לקדמו בברכה בבואו. למרות שהוא מפוטר ממשרתו בבית ספר ואינו זוכה להבנה מבני משפחתו, הוא לעולם לא מאבד תקווה בלבו. יום אחד, כשהוא משתתף בכינוס, משטרת הממשל הקומוניסטי עוצרת את צ'ן סיאנגוואנג ומשליכה אותו לכלא. תחת שלטונו והסדריו הפלאיים של אלוהים, הוא פוגש את ז'או ז'ימינג, משיחי מכנסיית האל הכול יכול. ז'או ז'ימינג נושא בפניו עדות אודות הופעתו של אלוהים ועבודתו באחרית הימים, ובכך הוא מיישב עבור צ'ן שנים של תפיסות ודמיון, כאשר המתין והתפלל לשובו של ישוע. לאחר שחרורו מהכלא, צ'ן סיאנגוואנג מוביל את אחיו ואחיותיו לבחינת עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים. כולם מצליחים בסופו של דבר להבין מה פירוש "להילקח אל מלכות השמיים," האם המלכות נמצאת בפועל על פני האדמה או בשמיים, וכיצד על בני האדם לקדם את ישוע בשובו...

לעיון נוסף

בעקבות השה - כנסיית האל הכול יכול 

לב מלא שבח 'תפילת עמו של אלוהים' (סרטון מוסיקלי רשמי)

הברק ממזרח | מזמורים נוצריים | לב מלא שבח 'תפילת עמו של אלוהים' (סרטון מוסיקלי רשמי)

 

אנשי אלוהים נאספים בפני כס מלכותו, תפילות רבות בלבבותיהם. 

אלוהים מברך את אלה ששבים אליו; כולם חיים באור.

התפללו שרוח הקודש תאיר את דברי אלוהים כדי שנכיר את מלוא רצונו.

מי ייתן וכל האנשים יוקירו את דברי אלוהים ויבקשו להכיר את אלוהים. 

מי ייתן ואלוהים יעניק לנו עוד מחסדו, כדי שטבענו ישתנה.

מי ייתן ואלוהים יביא אותנו לידי שלמות, כדי שנהיה עמו בעצה אחת.

מי ייתן ואלוהים יקנה לנו משמעת, כדי שנוכל למלא את חובותינו כלפיו.

מי ייתן ומדי יום רוח הקודש תכוון אותנו להטיף ולהעיד לאלוהים.

הסרטון 'אמונה באלוהים' | האם עבודה שקדנית למען אלוהים היא הדרך לממש את האמונה בו?

הברק ממזרח | סרטים נוצריים | הסרטון 'אמונה באלוהים' | האם עבודה שקדנית למען אלוהים היא הדרך לממש את האמונה בו?

 

לדעת רוב המאמינים, כל עוד אנו נוצרים את שם האל, מתפללים תכופות, קוראים בכתבי הקודש ומקיימים פגישות, וכל עוד אנו זונחים דברים, מתאמצים ועובדים בשקדנות עבור אלוהים, זוהי אמונת אמת באלוהים ואנו נוכל להינשא מעלה אל מלכות השמיים שישוע ישוב. האם זו השקפה נכונה? ישוע אדוננו אמר, "רבים יאמרו לי ביום ההוא, 'אדוני, אדוני, הלא ניבאנו בשמך? הלא גירשנו בשמך שדים? הלא עשינו בשמך נפלאות?' ואז אני אטען בפניהם, 'מעולם לא הכרתי אתכם. סורו ממני, עושי רשע!'" (מתי ז' 22-23). האל הכול יכול אומר, "לא אכפת לי כמה עבודתכם הקשה ראויה לשבח, כמה ההסמכות שלכם מרשימות, כמה אתם דבקים בי בחסידותכם, כמה אתם ידועים או כמה הגישה שלכם השתפרה. כל עוד לא עשיתם את מה שדרשתי, לעולם לא תהיו מסוגלים לזכות בשבחיי" (הדבר מופיע בבשר).

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

האמירה העשרים ושלוש

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים ושלוש

כשקולי נישא ועיניי יורות אש, אני משגיח על כל פני האדמה ומשקיף על התבל כולה. האנושות כולה מתפללת אליי, נושאת עיניים אליי, מפצירה בי להפסיק לכעוס ונשבעת שלא להתמרד בי עוד. אולם אנחנו כבר לא בעבר – אנחנו בהווה. מי יכול להשיב את רצוני? התפילה שבלבם של בני האדם או מוצא פיהם ודאי לא יכולים לעשות זאת, הלא כן? מי הצליח לשרוד עד הווה שלא בזכותי? מי שורד שלא בזכות מוצא פי? על מי אני לא משגיח? כשאני מבצע את עבודתי החדשה על פני כל האדמה, מי יכול היה להתחמק ממנה אי-פעם? האם ייתכן שההרים מסוגלים לחמוק על שום גובהם? האם ייתכן שהמים מסוגלים להתגונן ממנה על שום מרחביהם העצומים? בתוכניתי, מעולם לא הנחתי לשום דבר להימלט, ולכן מעולם לא היה אף אדם ושום דבר שהחליק מבין אצבעותיי. כיום, שמי הקדוש זוכה להלל באנושות כולה, ושוב, דברי מחאה מועלים נגדי באנושות כולה, ונפוצות אגדות באנושות כולה על היותי על פני האדמה. אני לא סובלני כלפי בני אדם המותחים עליי ביקורת, ואני גם לא סובלני כלפי האופן שבו הם מפרידים את גופי, יתרה מזו, אני לא סובלני כלפי ההשמצות נגדי. משום שהאדם מעולם לא הכיר אותי, הוא תמיד התנגד אליי והונה אותי, ולא הוקיר את רוחי או נצר את דבריי בלבו. על כל מעשה ופעולה של האדם, ועל היחס שלו כלפיי, אני נותן לו את "הגמול" הראוי. לכן כל בני האדם פועלים בציפייה לגמול, ואף אחד מהם מעולם לא עשה כל עבודה הכרוכה בהקרבה עצמית. בני אנוש לא מוכנים להתמסר אליי באופן שאינו אנוכי, ובמקום זאת, הם מתענגים על הגמול שניתן לקבל בחינם. על אף שפטרוס הקדיש את עצמו בפניי, הוא לא עשה זאת כדי לקבל גמול מחר, אלא כדי להכיר אותי היום. האנושות מעולם לא יצרה איתי קשר אמיתי, אלא שוב ושוב באה איתי במגע באופן שטחי במחשבה שכך, ללא מאמץ כלשהו, היא תוכל לזכות ממני לאישור. התבוננתי עמוק בלבו של האדם, וכך גיליתי בעומקי עומקו "מכרה מלא שפע." זה דבר שאפילו האדם עצמו עוד לא מודע לו, אך שאני גיליתי מחדש. לכן, רק לאחר שבני האנוש רואים את "הראיות החותכות," הם חדלים מההתבזות הצדקנית שלהם ומודים בטומאתם בכפות ידיים מושטות. לבני האדם יש הרבה דברים חדשים וטריים שאני יכול "לסחוט" להנאת האנושות כולה. לא רק שאני לא מפסיק את עבודתי משום שהאדם מנוטרל, אלא שאני ממשיך לתקן ולקיים אותו על פי התוכנית המקורית שלי. האדם הוא כמו עץ פרי: ללא קיצוץ וגיזום, העץ לא יניב פירות, והתוצאה היא ענפים קמלים ועלים נושרים, ללא פירות הנופלים ארצה.

האמירה העשרים ותשע

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים ותשע

ביום שבו כל הדברים קמו לתחייה, באתי אל בני האדם וביליתי איתם ימים ולילות נפלאים. רק בשלב הזה, האדם מרגיש מעט מנגישותי, וככל שהתקשורת שלו איתי נעשית תכופה יותר, כך הוא רואה יותר ויותר מה אני, וכתוצאה מכך, הוא זוכה להכיר אותי במקצת. בקרב כל בני האדם, אני מרים את ראשי ומשקיף, והם כולם רואים אותי. אולם כשאסון מכה את העולם, הם מיד נחרדים, וצלמי נעלם מלבם. בהלה אוחזת בהם על התרחשות האסון, והם לא שמים לב לדברי התוכחה שלי. עברתי בקרב בני האדם במשך שנים רבות, אך הם אף פעם לא היו מודעים לכך, והם מעולם לא הכירו אותי. כיום אני מדבר אל האדם במו פי, וגורם לכל בני האדם להתייצב בפניי ולקבל ממני משהו, אך הם עדיין שומרים ממני מרחק, ולכן הם לא מכירים אותי. כשצעדיי יפסעו בקצות התבל, האדם יתחיל להרהר בינו לבין עצמו, וכל בני האדם יבואו אליי להשתחוות בפניי ולעבוד אותי. זה יהיה יום כבודי, יום שובי וכן יום עזיבתי. כעת התחלתי את עבודתי בקרב האנושות כולה – פתחתי באופן רשמי בכל רחבי תבל את סיום תוכנית הניהול שלי. מרגע זה ואילך, כל מי שלא יהיה זהיר יהיה מועד בכל רגע לייסורים חסרי רחמים. הסיבה לכך היא לא שאני אכזר, אלא שזה שלב בתוכנית הניהול שלי. הכל חייב להתקדם לפי השלבים של תוכניתי, ואיש לא יכול לשנות זאת. כשאני מתחיל את עבודתי באופן רשמי, כל בני האדם נעים כפי שאני נע, כך שבני אדם ברחבי תבל פועלים במקביל אליי, יש "חגיגה" ברחבי תבל, ואני מדרבן את האדם לנוע קדימה. אי לכך, אני מכניס את התנין הגדול האדום כאש עצמו למצב של טירוף ובלבול, וגורם לו לשרת את עבודתי, ועל אף שהוא לא רוצה, הוא לא מסוגל לפעול לפי רצונותיו שלו, והוא נאלץ להיכנע לשליטתי. בכל תוכניותיי, התנין הגדול האדום כאש הוא הניגוד שלי, האויב שלי, וכן המשרת שלי. לכן מעולם לא הקלתי ב"מהדרישות" שלי ממנו. לפיכך, השלב האחרון של עבודת התגלמותי כבשר ודם מושלם בבית שלו. כך התנין הגדול האדום כאש יהיה מסוגל לשרת אותי טוב יותר, וכך אכבוש אותו ואשלים את תוכניתי. כשאני עובד, כל המלאכים יוצאים איתי לקרב המכריע, כשהם נחושים למלא את רצונותיי בשלב הסופי. זאת כדי שבני האדם על פני האדמה ייכנעו בפניי כמו המלאכים , לא יחושו בצורך להתנגד אליי ולא יעשו שום דבר שמתמרד בי. זו הדינמיקה של עבודתי ברחבי תבל.

האמירה העשרים ואחת

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים ואחת

האדם נכשל לאורי ועומד איתן בזכות ישועתי. כשאני מביא ישועה לתבל כולה, האדם מנסה למצוא דרכים להיכנס אל זרם השיקום שלי, אך יש בני אדם רבים שנמחים כליל בשטף השיקום הזה; יש בני אדם רבים שטובעים ושוקעים במים הסוחפים; ויש גם בני אדם רבים שעומדים איתן בשטף, שמעולם לא איבדו את הצפון ולכן הלכו בעקבות השטף עד היום. אני מתקדם במקביל לאדם, אך הוא בכל זאת מעולם לא הכיר אותי – הם מכיר רק את הבגדים שאני לובש כלפי חוץ, אך הוא לא מודע לשפע שנסתר בקרבי. אף על פי שאני מקיים את האדם ונותן לו דברים בכל יום, הוא לא מסוגל לקבלה אמיתית ולא יכול לקבל את כל השפע שאני נותן לו. שום דבר משחיתותו של האדם לא נסתר מעיני – בעיני, עולמו הפנימי הוא כמו השתקפות הירח הבהירה במים. אני לא משחק עם האדם במשחקים, ולא יוצא איתו ידי חובה. העניין הוא שהאדם לא מסוגל ליטול אחריות על עצמו, ולכן האנושות כולה תמיד הייתה מסואבת, וגם כיום היא לא מסוגלת להיחלץ מהסיאוב הזה. האנושות המסכנה ומעוררת הרחמים! מדוע האדם אוהב אותי, אך הוא לא מסוגל לציית לכוונותיה של רוחי? האם באמת לא התגליתי לאנושות? האם האנושות באמת מעולם לא ראתה את פניי? האם ייתכן שלא הייתי מספיק רחום כלפי האנושות? הו, המורדים מבין האנושות כולה! עליי להשמיד אותם תחת רגליי, עליי להעלים אותם בהטלת ייסורים עליהם, וביום שבו המפעל האדיר שלי יושלם, עליי להרחיק אותם משאר האנושות, כדי שהאנושות כולה תכיר את פרצופם המכוער. הסיבה לכך שהאדם רואה את פניי ושומע את קולי רק לעתים רחוקות היא שהעולם כולו דלוח מדי, וההמולה בו רמה מדי, ולכן האדם עצל מכדי לחפש את פניי ולנסות להבין את לבי. האין זו הסיבה לשחיתותו של האדם? האין זו הסיבה לכך שהאדם נזקק? תמיד קיימתי את האנושות כולה; אלמלא כן, אילו לא הייתי רחמן, מי היה שורד עד היום? השפע שבי הוא ייחודי, אך גם כל האסונות נמצאים בידיי, ומי מסוגל להימלט מאסון מתי שרק ירצה? האם תפילותיו של האדם מאפשרות לו לעשות זאת? או שמא הדמעות שבלבו של האדם מאפשרות זאת? האדם מעולם לא התפלל אליי באמת, ולכן מתוך האנושות כולה, איש מעולם לא חי את כל חייו לאור האמת, ובני האדם חיים רק תחת הבלחות אקראיות של האור. זה מה שגרם לכך שהאנושות נזקקת כיום.

עליכם להכין מספיק מעשים טובים למען ייעודכם

הברק ממזרח| עליכם להכין מספיק מעשים טובים למען ייעודכם

עשיתי עבודה רבה בקרבכם וכמובן גם נשאתי דברים. אך אני חש שדבריי ועבודתי לא מילאו לגמרי את מטרת עבודתי לאחרית הימים. שכן באחרית הימים, עבודתי לא נעשית למען בן אדם מסוים או עם מסוים – היא נעשית כדי להמחיש את טבעי הפנימי. אולם, ממגוון של סיבות – אולי מקוצר הזמן או מלוח הזמנים הקדחתני של עבודתי – טבעי לא אפשר לאדם להכיר אותי כלל ועיקר. לפיכך, צועד אני לעבר תוכניתי החדשה, עבודתי האחרונה, שתפתח דף חדש כדי שכל הרואים אותי יכו על חטא ויתייפחו ללא הפסק על קיומי. שכן אני מביא לעולם את סופה של האנושות, ולאחר מכן אני חושף את טבעי כולו בפני האנושות כך שכל מי שמכיר אותי וכל מי שאינו מכיר אותי יזכה במראה מלבב ויראה שאכן באתי בקרבם של בני האדם, אל פני האדמה, שעליה הדברים פורים ורבים. זוהי תוכניתי, ה"ווידוי" היחיד שלי מאז שבראתי את האנושות. הייתי רוצה שתוכלו לחזות בכל מהלך שלי בלב שלם, שכן המטה שלי קרב שוב אל האנושות, קרב אל כל מי שמתנגד לי.