רצון האל | אין דרך של חיי נצח בתוך ספרי הקודש. אם האדם ידבק בספרי הקודש ויעבוד אותם, הוא לא יזכה בחיי נצח.

4. אין דרך של חיי נצח בתוך ספרי הקודש. אם האדם ידבק בספרי הקודש ויעבוד אותם, הוא לא יזכה בחיי נצח.

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"אתם חוקרים את הכתובים, מפני שאתם חושבים שבהם יש לכם חיי נצח, והם מה שמעיד עליי. ואתם לא רוצים לבוא אליי כדי שיהיו לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).

"אני הדרך, והאמת והחיים. איש לא בא לאב שלא דרכי" (יוחנן י"ד 6).

דברי אלוהים רלוונטיים:

דרך החיים היא לא דבר שיכול להיות לכל אחד, ולא כל אחד יכול למצוא אותה בקלות. הסיבה לכך היא שהחיים יכולים לבוא רק מאלוהים - כלומר, רק אלוהים עצמו מחזיק במהות החיים, אין שום דרך חיים ללא אלוהים עצמו ולכן רק אלוהים הוא מקור החיים והמעיין הנובע הנצחי של מי החיים.

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (10)

עבודה והיווכחות (10)

אין תקדים לכך שהאנושות התקדמה כל כך. עבודתו של אלוהים והיווכחותו של האדם מתקדמות כאיש אחד, ולפיכך, גם עבודתו של אלוהים נמצאת במעמד רם שלא היה דומה לו. היווכחותו של האדם עד כה היא פלא שהאדם מעולם לא העלה בדעתו. עבודתו של אלוהים הגיעה לשיאה, וכתוצאה מכך, "היווכחותו" של האדם[א] גם היא הגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה. אלוהים הנמיך את עצמו ככל האפשר, והוא מעולם לא מחה בפני האנושות או בפני כל הדברים שבתבל. לעומת זאת, האדם ניצב על ראשו של אלוהים ומדכא אותו בדרך לפסגה. הכל הגיע לשיאו – הגיע הרגע שבו יופיע הצדק. מדוע להניח לקדרות לכסות את הארץ ולהניח לחושך להסוות את כל בני האדם? אלוהים משקיף מזה כמה אלפי שנים – אפילו מזה רבבות שנים – וסובלנותו הגיעה זה מכבר לקצה גבול היכולת. הוא השקיף בכל מהלך של האנושות. הוא בחן את השאלה עד מתי תשתולל רשעותו של האדם, אך האדם שחושיו קהו לא מרגיש דבר. ומי אי-פעם הביט במעשיו של אלוהים? מי אי-פעם הרים את מבטו והסתכל למרחקים? מי אי-פעם הקשיב בזהירות? מי היה אי-פעם בידו של האל הכול יכול? כל בני האדם לוקים בפחדים דמיוניים.[ב] מה הטעם בערימת חציר וקש? הדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא לענות את התגלמותו החיה של אלוהים עד מוות. על אף שהם רק ערימות של חציר וקש, בכל זאת יש דבר אחד שהם עושים "יותר טוב מכולם": לענות את אלוהים למוות בעודו בחיים ואז לבכות שזה "משמח את לבם של בני האדם". איזה אוסף של חיילים חסילונים ואלופים סרטנים! באופן מפתיע, בתוך הזרם הבלתי פוסק של בני האדם, הם מתמקדים באלוהים, וצרים עליו במצור בלתי חדיר. כשקנאותם בוערת בחום הולך וגובר,[ג] הם הקיפו את אלוהים בהמוניהם כך שהוא לא יוכל לזוז כלל. בידיהם הם אוחזים כלי נשק שונים, והם מביטים באלוהים כאילו היה האויב. עיניהם מלאות כעס, והם משתוקקים ל"קרוע את אלוהים לגזרים". כמה מבלבל: מדוע האדם ואלוהים הפכו לאויבים כל כך מנוגדים? האם ייתכן שיש איבה בין אלוהים החביב כל כך לבין האדם? האם ייתכן שמעשיו של אלוהים לא מועילים לאדם כלל? האם הם מזיקים לאדם? האדם לוטש עיניים באלוהים במבט יציב, בפחד עמוק שאלוהים יפרוץ את המחסום של האדם, ישוב לרקיע השלישי וישליך את האדם שוב אל הצינוק. האדם חושש מאלוהים, הוא במתח רב והוא מתפתל על הקרקע במרחק כשבידיו הוא אוחז "מקלע" המכוון אל אלוהים שבקרב בני האדם. נדמה שאם אלוהים יניד עפעף, האדם ימחה את כל כולו – את כל גופו ואת כל בגדיו – ולא ישאיר לו זכר. היחסים בין אלוהים והאדם הרוסים לבלי תיקון. האדם לא מסוגל להעלות את אלוהים על דעתו. הוא עוצם את עיניו במכוון ועושה שטויות ללא כל נכונות לראות את קיומי ולסלוח ל"משפטי". לפיכך, כשהאדם לא מצפה לכך, אני מרחף לי מכאן, ולאחר מכן לא אשווה עוד בין המרומם והשפל באדם. האנושות היא ה"חיה" העלובה ביותר, ואני לא מעוניין להתייחס אליה עוד. זה מכבר השבתי את כל חסדי בחזרה למקום שבו אני שוכן בו בשלווה. מאחר שהאדם כל כך מרדן, מדוע שהוא ייהנה עוד מחסדי רב הערך? אני לא מוכן להעניק עוד מחסדי לשווא לכוחות שעוינים אותי. ארעיף את פירותיי היקרים על עובדי האדמה של כנען שקנאים ומקבלים את שובי בברכה באמת ובתמים. אני רק רוצה שהשמיים יתקיימו לעולמים, ומעבר לכך, אני רוצה שהאדם לעולם לא יזדקן, שהשמיים והאדם יהיו לעולם במנוחה, וש"האורנים והברושים" ירוקי העד האלה תמיד ילוו את אלוהים ותמיד ילוו את השמיים בכניסה לתקופה אידיאלית יחדיו.

רצון האל | מדוע אלוהים קרוי בשמות שונים בעידנים שונים? מה חשיבותם של שמותיו של אלוהים?

מדוע אלוהים קרוי בשמות שונים בעידנים שונים? מה חשיבותם של שמותיו של אלוהים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

עליך לדעת שבמקור לא היה לאלוהים שם. הוא לקח לו שם אחד, שניים או שמות רבים, רק מפני שהיתה לו עבודה לעשות והיה עליו לנהל את האנושות. יהיה השם שבו הוא מתקרא אשר יהיה, האם הוא אינו נבחר על ידו באופן חופשי? האם הוא זקוק לך, יציר נברא, שתחליט על כך? השם שבו מתקרא אלוהים הוא בהתאם למה שהאדם יכול לתפוס ולשפת האדם, אך האדם אינו יכול לסכם את השם הזה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

רצון האל | כיצד ניתן להכיר את טבעו ומהותו של אלוהים?

 כיצד ניתן להכיר את טבעו ומהותו של אלוהים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

בני אדם אומרים פעמים רבות כי אין זה דבר קל, להכיר את אלוהים. אך אני אומר שהכרת אלוהים אינה עניין קשה כלל, כי אלוהים מאפשר לעתים קרובות לאדם להיות עד למעשיו. אלוהים מעולם לא חדל מהדו-שיח שלו עם האנושות. הוא מעולם לא הסתתר מן האדם, ולא התחבא. מחשבותיו, רעיונותיו, דבריו ומעשיו, כולם גלויים בפני האנושות. לפיכך כול עוד האדם מבקש להכיר את אלוהים, הוא יכול להגיע להבנה ולידיעה עליו בכול מיני אמצעים ושיטות. הסיבה לכך שהאדם חושב בצורה עיוורת שאלוהים נמנע ממנו בכוונה, שאלוהים הסתתר בכוונה מפני האנושות, שלאלוהים אין כוונה לאפשר לאדם להבינו ולהכירו, היא כי הוא אינו יודע מיהו אלוהים ואינו חפץ להבין את אלוהים. עוד יותר מכך, מחשבותיו של הבורא, דבריו או מעשיו, אינם מעסיקים אותו... למען האמת, אילו האדם היה רק מנצל את זמן הבטלה שלו כדי להתמקד בדבריו או מעשיו של אלוהים ולהבינם, ולשים מעט לב למחשבותיו של הבורא ולקול לבו, לא היה לו קשה להבין כי מחשבותיו של הבורא, דבריו ומעשיו, נראים לעין ושקופים. בדומה לכך, לא יידרש מאמץ רב כדי להבין שהבורא נמצא בכול עת בקרב בני האדם, שהוא משוחח תמיד עם האדם ועם הבריאה בכללותה ושהוא מבצע מעשים חדשים מדי יום. מהותו וטבעו באים לידי ביטוי בדו-שיח שלו עם האדם. מחשבותיו ורעיונותיו מתגלים במלואם במעשיו. הוא מלווה את האנושות וצופה בה בכול עת. הוא מדבר אל האנושות ואל כול הבריאה בשקט, בדבריו הנאמרים ללא קול: אני בשמיים, ואני בתוך בריאתי. אני משגיח, אני מחכה, אני לצדכם...

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ב'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

רצון האל | כיצד אלוהים הוביל וקיים את האנושות עד לימינו?

4. כיצד אלוהים הוביל וקיים את האנושות עד לימינו?

דברי אלוהים רלוונטיים:

עבודת הניהול של אלוהים החלה בבריאת העולם, והאדם הוא עיקר העבודה הזו. אפשר לומר שבריאת הכל בידי אלוהים נעשתה למען האדם. מאחר שעבודת הניהול שלו מתפרסת על פני אלפי שנים ולא בוצעה תוך דקות או שניות ספורות, או כהרף עין או במשך שנה או שנתיים, היה עליו לברוא דברים נוספים שהיו נחוצים לשם הישרדותו של האדם, כגון השמש, הירח, כל מיני יצורים חיים ומזון וסביבת חיים עבור האנושות. זו הייתה תחילת ניהולו של אלוהים.

מתוך 'האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

מוסיקה לחיים | אני אחזיר את אהבת האל

מוזיקה ישראלית

אני אחזיר את אהבת האל

I

שנים רבות נסחפתי ברחבי הים של החיים.

עמוק בפנים הושחתתי.

נפשי מלאת טינופת.

אבל ידי חסדו הושטו אלי,

להציל אותי ברחמיו.

עכשיו, אסיר תודה,

אני חוזר בחזרה לבית האל הכל יכול.

למרות שנושעתי על ידי האל היום,

עוד עלי לשנות את טבעי.

בין שיהיה זה זיכוך, או יהיה זה כאב,

אחזיר את אהבת האל ללא תנאי.

מוסיקה לחיים | אתן לך לשכון בלבי לעד

מוזיקה ישראלית

אתן לך לשכון בלבי לעד

I

אתה מלווה אותי על פני ארבע עונות.

מביט בפניך הבודדות, בליבי גואים גלי צער.

את עצבותך לא פייסתי ובבדידותך לא טיפלתי כלל;

מתמודד עם דבריך הכנים פעם אחר פעם, אני כה עקשן.

תמיד מצער את ליבך תמיד מאכזב אותך;

מבין מעט רק לאחר שאתה מטהר אותי.

למרות שאני לצידך, לא יכול לשאת את הנטל עבורך.

אני חסר הבנה, לא מבין את קשייך.

מזמורי דברי אלוהים | כל הדברים חיים תחת הכללים והחוקים שקבע אלוהים

הברק ממזרח | שירי הלל | מזמורי דברי אלוהים | כל הדברים חיים תחת הכללים והחוקים שקבע אלוהים

 

אלפי שנים חלפו.
בני האדם עדיין נהנים מהאור והאוויר שהעניק להם אלוהים.
בני האדם עדיין שואפים ונושפים את האוויר שנשף אלוהים בעצמו.
בני האדם עדיין נהנים מהדברים שיצר אלוהים: דגים, ציפורים, פרחים וחרקים.
בני האדם עדיין נהנים מכל הדברים, כל הדברים שסיפק להם אלוהים.
יום וליל עדיין מחליפים זה את זה בלי הרף.
ארבע העונות מתחלפות כסדרן.
האווזים העפים בשמיים עוזבים בחורף ושבים באביב.
הדגים השוחים במים לעולם לא עוזבים את הנהרות והנחלים, את ביתם.

פירושים לאמירה השבע עשרה

הברק ממזרח | קול אלוהים | פירושים לאמירה השבע עשרה

 

למען האמת, כל המילים שאלוהים אמר הן דברים שבני האנוש לא יודעים. אלה כל השפות שבני האדם לא שמעו, ולכן אפשר להגדיר זאת כך: דברי האל עצמם הם תעלומה. רוב בני האדם טועים וחושבים שרק דברים שבני האדם לא יכולים לתפוס באופן קונספטואלי, ענייני השמיים שאלוהים מאפשר לבני האדם להכיר כעת או האמת לגבי מה שאלוהים עושה בעולם הרוחני הם תעלומות. זה מוכיח שבני האדם לא מתייחסים לדברי האל באופן שווה, ושהם לא נוצרים אותם בלבם, אלא מתמקדים בדברים שהם חושבים שהם "תעלומות". זה מוכיח שבני האדם לא יודעים מה הם דברי האל ומה הן תעלומות – הם רק קוראים את דברי האל מתוך המושגים שלהם עצמם. האמת היא שאין אף אדם שאוהב את דברי האל באמת – זה שורש הסיבה לכך שנאמר ש"בני האדם מומחים בהונאתי". אלוהים בשום אופן לא אומר שבני האדם חסרי כל ערך או שהם שברי כלי. זה מצבה של האנושות בפועל. בני האדם עצמם לא בטוחים במיוחד כמה מקום אלוהים תופס בלבם – רק אלוהים עצמו יודע זאת באופן גמור. על כן, בני האדם הם כמו תינוקות יונקים כרגע – הם לא מודעים לחלוטין לסיבה לכך שהם שותים חלב ולמטרה שלשמה הם שורדים. רק אמם מבינה את הצרכים שלהם, והיא לא תיתן להם לגווע מרעב ולא תיתן להם לאכול יתר על המידה ולמות מכך. אלוהים מכיר הכי טוב את הצרכים של בני האדם, ולכן לפעמים אהבתו מתבטאת בדבריו, לפעמים מתבטא בהם השיפוט שלו, לפעמים דבריו פוגעים בלב לבם של בני האדם, ולפעמים דבריו כנים וישרים מאוד. זה מאפשר לבני האדם לחוש באדיבותו ובנגישותו של אלוהים, ובכך שהוא לא "הדמות המאיימת" שהם מדמיינים, ישות שלא ניתן לגעת בה, ושהוא לא "בן השמיים" שבדעתם של בני האדם, ישות שלא ניתן להביט ישירות בפניה, ושהוא במיוחד לא ה"תליין" שבני האדם מדמיינים, אשר רוצח את החפים מפשע. כלל טבעו של אלוהים מתגלה בעבודתו, טבעו של אלוהים כבשר ודם היום עדיין מתבטא בעבודתו, ולכן הכהונה שאלוהים מבצע היא כהונה של מילים, ולא מה שהוא עושה או מראהו החיצוני. בסופו של דבר, כל בני האדם יזכו בהנחיה מדברי האל ויושלמו בזכותם. בחוויותיהם, משום ההכוונה של דברי האל, הם יזכו בנתיב לנוהג, ובאמצעות הדברים שאלוהים מבטא, בני האדם יכירו את כלל טבעו. בזכות דברי האל, כל עבודתו תושג, בני האדם יתעוררו לחיים, וכל אויביו יובסו. זו העבודה העיקרית, ואיש לא יכול להתעלם ממנה. מוטב שנעיין בדבריו: "קולי מהדהד כרעם ומאיר את ארבע כנפות העולם ואת העולם כולו, ובעיצומם של הרעם והברק, האנושות מוכה אפיים ארצה. אף אדם לא עמד איתן בעיצומם של רעם וברק: רוב בני האדם מאבדים את העשתונות מרוב פחד בבוא אורי, והם לא יודעים מה לעשות." כשאלוהים פותח את פיו, דברים פשוט בוקעים ממנו. הוא מגיש הכל באמצעות דבריו, ודבריו מחוללים שינוי בכל הדברים, וכל בני האדם מתחדשים באמצעות דבריו. למה מתייחסות המילים "הרעם והברק"? ולמה מתייחסת המילה "אורי"? אין שום דבר שיכול להימלט בדברי האל. הוא משתמש בדבריו כדי לחשוף את דעתם של בני האדם במערומיה ולבטא את כיעורה. הוא משתמש בדבריו כדי לטפל באופי הישן של בני האדם ולהשלים את כל בני עמו. האין זו החשיבות של דברי האל? בתבל כולה, אלמלא התמיכה והחיזוק של דברי האל, האנושות כולה הייתה מושמדת וחדלה מלהתקיים לפני זמן רב. זה העיקרון של מה שאלוהים עושה, וזו שיטת העבודה של תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים. ניתן לראות בכך בבירור את חשיבותם של דבריו. דבריו של אלוהים חודרות ישירות אל מעמקי נשמותיהם של בני האדם. ברגע שהם רואים את דבריו, הם מוכי תדהמה ובעתה והם נסים על נפשותיהם בפזיזות. הם רוצים להימלט מהמציאות של דבריו, וזו הסיבה לכך שיש "פליטים" כאלה בכל מקום. מיד לאחר שדברי האל נאמרים, בני האדם קמים על רגליהם. זה היבט אחד של צלם כיעורם של בני האדם שאלוהים מבטא. ברגע זה, כל בני האדם מתעוררים בהדרגה מערפול החושים שלהם. נדמה שכל בני האדם פיתחו בעבר שיטיון, ושכעת הם רואים את דברי האל ונדמה ושהמחלה ממשיכה לתת את אותותיה, ושהם לא מסוגלים לשוב למצבם הקודם. זה מצבם של כל בני האדם בפועל, וזו ההתגשמות האמיתית של המשפט הבא: "כשנצנוץ קלוש של אור מתחיל להבליח במזרח, בני אדם רבים מתעוררים בן-רגע מאשליותיהם, משום הנהרה המרגשת. אולם איש מעולם לא הבין שבא היום שבו אורי יורד ארצה." זו הסיבה לכך שאלוהים אמר, "רוב רובם של בני האדם מוכים בהלם לנוכח הופעת האור." זה ניסוח ראוי לחלוטין. האופן שבו אלוהים מתאר את האנושות לא מותיר מקום אפילו לחודה של מחט – הוא באמת עשה זאת באופן מדויק וללא שגיאות, וזו הסיבה לכך שכל בני האדם משתכנעים לגמרי, ובלא יודעין, אהבתם לאלוהים התחילה לצמוח ממעמקי לבם. רק כך הופך מקומו של אלוהים בלבם של בני האדם לממשי יותר, וזו גם דרך אחת שבה אלוהים עובד.

לצדך לאורך כל הדרך

הברק ממזרח | מוסיקה לחיים | לצדך לאורך כל הדרך

הייתי כסירה הנסחפת בים.
בחרת בי והובלתני למקום מבטחים.
כעת, בחיק משפחתך, בחוּמה של אהבתך, השלווה היא נחלתי.
אתה מברך אותי, מוסר את דברי שפיטתך.
עדיין איני מוקיר את חסדך.
תכופות מתמרד, פוגע איכשהו בלבך.
אך אינך מתייחס אליי לפי חטאיי, אלא עובד למען ישועתי.
כשאני רחוק, אתה קורא לי לסגת מהסכנה.
כשאני מתמרד, אתה מסתיר את פניך וחשכה אופפת אותי.
כשאני שב אליך, אתה נוהג ברחמים, מחייך ומחבק.
כשהשטן מצליף בי, אתה מרפא את פצעיי ומחמם את לבי.
כשהשטן מכאיב לי, אתה עומד לצדי בניסיון.
בקרוב יעלה השחר והשמיים יזהרו בכחול כמקודם,
כשאתה נמצא איתי.
בקרוב יעלה השחר והשמיים יזהרו בכחול כמקודם,
כשאתה נמצא איתי.

האמירה העשרים ותשע

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים ותשע

ביום שבו כל הדברים קמו לתחייה, באתי אל בני האדם וביליתי איתם ימים ולילות נפלאים. רק בשלב הזה, האדם מרגיש מעט מנגישותי, וככל שהתקשורת שלו איתי נעשית תכופה יותר, כך הוא רואה יותר ויותר מה אני, וכתוצאה מכך, הוא זוכה להכיר אותי במקצת. בקרב כל בני האדם, אני מרים את ראשי ומשקיף, והם כולם רואים אותי. אולם כשאסון מכה את העולם, הם מיד נחרדים, וצלמי נעלם מלבם. בהלה אוחזת בהם על התרחשות האסון, והם לא שמים לב לדברי התוכחה שלי. עברתי בקרב בני האדם במשך שנים רבות, אך הם אף פעם לא היו מודעים לכך, והם מעולם לא הכירו אותי. כיום אני מדבר אל האדם במו פי, וגורם לכל בני האדם להתייצב בפניי ולקבל ממני משהו, אך הם עדיין שומרים ממני מרחק, ולכן הם לא מכירים אותי. כשצעדיי יפסעו בקצות התבל, האדם יתחיל להרהר בינו לבין עצמו, וכל בני האדם יבואו אליי להשתחוות בפניי ולעבוד אותי. זה יהיה יום כבודי, יום שובי וכן יום עזיבתי. כעת התחלתי את עבודתי בקרב האנושות כולה – פתחתי באופן רשמי בכל רחבי תבל את סיום תוכנית הניהול שלי. מרגע זה ואילך, כל מי שלא יהיה זהיר יהיה מועד בכל רגע לייסורים חסרי רחמים. הסיבה לכך היא לא שאני אכזר, אלא שזה שלב בתוכנית הניהול שלי. הכל חייב להתקדם לפי השלבים של תוכניתי, ואיש לא יכול לשנות זאת. כשאני מתחיל את עבודתי באופן רשמי, כל בני האדם נעים כפי שאני נע, כך שבני אדם ברחבי תבל פועלים במקביל אליי, יש "חגיגה" ברחבי תבל, ואני מדרבן את האדם לנוע קדימה. אי לכך, אני מכניס את התנין הגדול האדום כאש עצמו למצב של טירוף ובלבול, וגורם לו לשרת את עבודתי, ועל אף שהוא לא רוצה, הוא לא מסוגל לפעול לפי רצונותיו שלו, והוא נאלץ להיכנע לשליטתי. בכל תוכניותיי, התנין הגדול האדום כאש הוא הניגוד שלי, האויב שלי, וכן המשרת שלי. לכן מעולם לא הקלתי ב"מהדרישות" שלי ממנו. לפיכך, השלב האחרון של עבודת התגלמותי כבשר ודם מושלם בבית שלו. כך התנין הגדול האדום כאש יהיה מסוגל לשרת אותי טוב יותר, וכך אכבוש אותו ואשלים את תוכניתי. כשאני עובד, כל המלאכים יוצאים איתי לקרב המכריע, כשהם נחושים למלא את רצונותיי בשלב הסופי. זאת כדי שבני האדם על פני האדמה ייכנעו בפניי כמו המלאכים , לא יחושו בצורך להתנגד אליי ולא יעשו שום דבר שמתמרד בי. זו הדינמיקה של עבודתי ברחבי תבל.

האמירה התשיעית

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה התשיעית

 

מכיוון שאתם נמנים על בני ביתי ומכיוון שאתם נאמנים במלכותי, כל מעשיכם חייבים לעמוד באמות המידה שאני דורש. אני לא מבקש שתהיו ענן דואה באוויר ותו לא, אלא שתהיו שלג מבהיק, ושתחוננו במהותו, ויתרה מזאת, שתחוננו בערכו. זאת משום שבאתי מארץ הקודש, שלא כמו הלוטוס, שיש לו רק שם, ולא מהות משום שהוא בא מהרפש ולא מארץ הקודש. הזמן שבו שמיים חדשים ירדו ארצה וארץ חדשה תיתלה מעל הרקיע הוא גם בדיוק הזמן שבו אעבוד באופן רשמי בקרב בני האדם. מי מבין בני האדם מכיר אותי? מי חזה ברגע בואי? מי ראה שלא רק שיש לי שם, אלא שמעבר לכך, אני ניחן במהות? אני מוחה את העננים הלבנים בידי ומשקיף מקרוב ברקיע. בחלל, אין דבר שלא סידרתי, ומתחת לחלל, איש לא תורם את מאמצו הזעיר להגשמת היוזמה האדירה שלי. אני לא מציב דרישות קשות לבני האדם על פני האדמה מפני שתמיד הייתי האל המעשי ומפני שאני האל הכול יכול, שברא את האדם ומכיר אותו היטב. האל הכול יכול רואה את כל בני האדם. איך ייתכן שאפילו בני האדם בפינות הנידחות ביותר עלי אדמות נמנעים ממבטה הבוחן של רוחי? על אף שהאדם מכיר את רוחי, הוא גם פוגע ברוחי. דבריי חושפים את פרצופם המכוער של כל בני האדם, חושפים את המחשבות העמוקות ביותר של כל בני האדם, גורמים לאורי להבהיר את יושבי העולם וגורמים להם ליפול תחת מבטי הבוחן. אולם אף על פי שהאדם נופל, לבו לא מעז לסור ממני כמעט בכלל. מבין הברואים, מי לא מתחיל לאהוב אותי בזכות מעשיי? מי לא עורג אליי כתוצאה מדבריי? מי לא מפתח רגשות מסירות בזכות אהבתי? ההשחתה מצד השטן היא הסיבה היחידה שהאדם לא מסוגל להגיע למישור שאני דורש? אפילו אמות המידה הנמוכות ביותר שאני דורש מדאיגות את האדם, וקל וחומר שהוא מודאג מימים אלה, התקופה שבה השטן משתולל ונוהג בעריצות מטורפת, הזמן שבו השטן רומס את האדם כל כך עד שכל גופו של האדם מכוסה בשכבת טינופת. מתי חוסר יכולתו של האדם לדאוג ללבי כתוצאה מקלקלתו לא גרם לי לצער? יכול להיות שאני מרחם על השטן? יכול להיות שאני טועה באהבתי? כשהאדם ממרה את פי, לבי בוכה בסתר; כשהאדם מתנגדים אליי, אני מייסר אותו; כשאני מושיע את האדם ומקים אותו לתחייה, אני מאכיל אותו בדאגה רבה; כשהאדם נשמע לי, לבי קל עליי ואני מיד מרגיש בשינויים עצומים בכל צבאות השמיים והארץ. כשהאדם מהלל אותי, איך אוכל שלא ליהנות מזה? כשהאדם רואה אותי ונופלים בנחלתי, איך אוכל שלא להיות מלא כבוד? האם ייתכן שאני לא מושל בכל מה שהאדם עושה ומקיים את כל מה שהאדם עושה? כשאני לא מכוון את בני האדם, הם בטלים ושלווים, ומאחורי גבי, הם עוסקים בעיסוקים המלוכלכים האלה "הראויים לשבח". האם אתם חושבים שהבשר והדם שאני לובש לא יודעים דבר על מעשיכם, התנהגותכם ודבריכם? שנים רבות סבלתי את הרוח והגשם וכך גם חוויתי את המרירות של העולם האנושי, אך אחרי הרהור קפדני, אף כמות של ייסורים לא יכולה לגרום לאדם הבשר והדם להתייאש ממני, וקל וחומר שאין כל מתיקות שיכולה לגרום לאדם הבשר והדם להפוך לקרים ומדוכדכים או לזלזל בי. האם האופן שבו האדם אוהב אותי באמת מוגבל להיעדר כאב או להיעדר מתיקות?

האמירה השש עשרה

הברק ממזרח| דבר אלוהים| האמירה השש עשרה

יש דברים רבים כל כך שאני רוצה לומר לאדם, דברים רבים כל כך שעליי לומר לו. אולם יכולות האדם לקבלם דלות מדי: הוא לא מסוגל להבין את דבריי בשלמותם, כפי שאני מביע אותם, והוא מבין רק היבט אחד ונותר בור באשר להיבטים האחרים. אך אינני ממית את בני האדם בשל חוסר האונים שלהם, ואינני מתמלא עצב בשל חולשתם. אני רק עושה את עבודתי ומדבר כפי שעשיתי תמיד, למרות שבני האדם לא מבינים את רצוני. בבוא היום, בני האדם יכירו אותי בעומק לבם ויזכרו אותי במחשבותיהם. כשאעזוב את העולם, יהיה זה גם בדיוק כשאעלה על כס המלוכה בלבם של בני האדם, כלומר זה יהיה הזמן שבו כל בני האדם יכירו אותי. יהיה זה גם הזמן שבו בניי ועמי ימשלו בעולם. בני האדם המכירים אותי יהיו ללא ספק עמודי התווך של מלכותי, והם היחידים שיהיו כשירים למשול ולהיות בעלי כוח במלכותי. כל בני האדם שמכירים אותי ניחנים בהווייתי ומסוגלים להביא אותי לידי ביטוי בקרב כל בני האדם. לא משנה לי באיזו מידה בני האדם מכירים אותי, איש לא יכול להפריע לעבודתי בכל דרך שהיא, ובני האדם לא יכולים להגיש לי סיוע או לעשות עבורי דבר. האדם יכול רק לנהוג לפי הנחייתי ואורי ולחפש את רצוני באור זה. כיום, בני האדם נעשו כשירים, והם מאמינים שהם מסוגלים להלך לפניי בגאוותנות ולצחוק ולהתבדח איתי בלי כל שמץ של מעצורים, והם פונים אליי כאילו אני ברמתם. אולם האדם עדיין לא מכיר אותי, והוא עדיין מאמין שבעיקרו של דבר אנחנו שווים, שגם הוא וגם אני בשר ודם, וגם הוא וגם אני חיים בעולם האנושי. יראתו כלפיי דלה מדי. הוא ירא אותי בנוכחותי, אך אינו מסוגל לשרת אותי בפני רוחי. נדמה שבעיני האדם, רוחי איננה קיימת בכלל. כתוצאה מכך, אף אדם לא הכיר את רוחי אי-פעם, ובני האדם רואים אך ורק גוף של בשר ודם, והם לא תופסים את רוח האל. האם רצוני יכול באמת יכול לבוא לידי ביצוע כך? בני האדם מומחים בהונאתי. נדמה שהשטן אימן אותם במיוחד כדי לשטות בי. אבל השטן לא מדאיג אותי. עדיין אשתמש בחוכמתי לכבוש את האנושות כולה ולהביס את משחית כל בני האדם, כדי שמלכותי תוכל לקום על פני האדמה.

דבר אלוהים גורם לאדם לחיות חיים חדשים | "חיי כנסייתנו הם כה נעימים" (סרטון מוסיקלי רשמי)

הברק ממזרח| חיי כנסייתנו הם כה נעימים

האל הכול יכול בהתגלמותו, אנו שרים לך בקול שירי הלל.

אתה מביא אותנו אל חיי המלכות.

אנו אנשי המלכות נוכחים במשתה העשיר שלך,

נהנים מדבריך, מטוהרים משחיתותנו.

דבריך מנחים אותנו ואנחנו הולכים קרוב בעקבותיך.

חסד אלוהים הוא שפטר אותנו מטבענו השטני.

אנחנו נהנים מדבר אלוהים וחיים חיים חדשים לפניו.

דואגים ללבו של אלוהים, אוהבים אותו באמת, מודים לו ומשבחים אותו.

לה לה לה לה… לה לה לה לה…