רצון האל | מדוע אלוהים רק מברך את הכנסייה שמקבלת את עבודתו ונשמעת לה? מדוע הוא מקלל ארגונים דתיים?

רצון האל | מדוע אלוהים רק מברך את הכנסייה שמקבלת את עבודתו ונשמעת לה? מדוע הוא מקלל ארגונים דתיים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם.

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

רצון האל | אלוהים התגלם כבשר ודם בסין באחרית הימים. איזה בסיס יש לכך בנבואות בכתבי הקודש ובדברי האל?

1. אלוהים התגלם כבשר ודם בסין באחרית הימים. איזה בסיס יש לכך בנבואות בכתבי הקודש ובדברי האל?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כי ממזרח שמש ועד מבואו, גדול שמי בגוים" (מלאכי א 11).

"כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב, כך יהיה גם בואו של בר האנוש" (מתי כ"ד 27).

דברי אלוהים רלוונטיים:

במקומות רבים, אלוהים ניבא שהוא יזכה בקבוצה של מתגברים בארץ סינים. במזרח העולם נופלים המתגברים בנחלתו של אלוהים, ולכן אין ספק שמקום הופעתה של התגלמותו השנייה של אלוהים הוא ארץ סינים, בדיוק בארץ משכנו של התנין הגדול האדום כאש, המפותל אל תוך עצמו. שם, אלוהים יזכה בצאצאים של התנין הגדול האדום כאש, כדי שהוא יובס ויבויש באופן יסודי.

מתוך 'עבודה והיווכחות (6)' ב'הדבר מופיע בבשר'

רצון האל | כיצד ניתן להכיר את טבעו ומהותו של אלוהים?

 כיצד ניתן להכיר את טבעו ומהותו של אלוהים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

בני אדם אומרים פעמים רבות כי אין זה דבר קל, להכיר את אלוהים. אך אני אומר שהכרת אלוהים אינה עניין קשה כלל, כי אלוהים מאפשר לעתים קרובות לאדם להיות עד למעשיו. אלוהים מעולם לא חדל מהדו-שיח שלו עם האנושות. הוא מעולם לא הסתתר מן האדם, ולא התחבא. מחשבותיו, רעיונותיו, דבריו ומעשיו, כולם גלויים בפני האנושות. לפיכך כול עוד האדם מבקש להכיר את אלוהים, הוא יכול להגיע להבנה ולידיעה עליו בכול מיני אמצעים ושיטות. הסיבה לכך שהאדם חושב בצורה עיוורת שאלוהים נמנע ממנו בכוונה, שאלוהים הסתתר בכוונה מפני האנושות, שלאלוהים אין כוונה לאפשר לאדם להבינו ולהכירו, היא כי הוא אינו יודע מיהו אלוהים ואינו חפץ להבין את אלוהים. עוד יותר מכך, מחשבותיו של הבורא, דבריו או מעשיו, אינם מעסיקים אותו... למען האמת, אילו האדם היה רק מנצל את זמן הבטלה שלו כדי להתמקד בדבריו או מעשיו של אלוהים ולהבינם, ולשים מעט לב למחשבותיו של הבורא ולקול לבו, לא היה לו קשה להבין כי מחשבותיו של הבורא, דבריו ומעשיו, נראים לעין ושקופים. בדומה לכך, לא יידרש מאמץ רב כדי להבין שהבורא נמצא בכול עת בקרב בני האדם, שהוא משוחח תמיד עם האדם ועם הבריאה בכללותה ושהוא מבצע מעשים חדשים מדי יום. מהותו וטבעו באים לידי ביטוי בדו-שיח שלו עם האדם. מחשבותיו ורעיונותיו מתגלים במלואם במעשיו. הוא מלווה את האנושות וצופה בה בכול עת. הוא מדבר אל האנושות ואל כול הבריאה בשקט, בדבריו הנאמרים ללא קול: אני בשמיים, ואני בתוך בריאתי. אני משגיח, אני מחכה, אני לצדכם...

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ב'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

מזמור דברי אלוהים | אלוהים מוקיר את אלה שמקשיבים ומצייתים לו

ברק ממזרח | מוסיקת גוספל | מזמור דברי אלוהים | אלוהים מוקיר את אלה שמקשיבים ומצייתים לו

 

לאלוהים לא משנה אם אדם הוא צנוע או דגול.
כל עוד אדם נשמע לאלוהים,
מציית לכל הדברים שאלוהים מצווה ומפקיד בידיו,
מסוגל לשתף פעולה עם עבודתו של אלוהים, עם תוכניתו של אלוהים ורצונו,
כדי שרצונו של אלוהים ותוכניתו יתקדמו ללא מפרע,
מעשיו יהיו ראויים, ראויים לזיכרון אלוהים,
וראויים לקבלה, לקבלת ברכתו של אלוהים.
אלוהים מוקיר אנשים כאלה, ומעריך את מעשיהם,
את לבם ואת אהבתם כלפיו.
זוהי גישתו של אלוהים.

לאלוהים לא משנה אם אדם הוא צנוע או דגול.
כל עוד אדם נשמע לאלוהים,
מציית לכל הדברים שאלוהים מצווה ומפקיד בידיו,
מסוגל לשתף פעולה עם עבודתו של אלוהים, עם תוכניתו של אלוהים ורצונו,
כדי שרצונו של אלוהים ותוכניתו יתקדמו ללא מפרע,
מעשיו יהיו ראויים, ראויים לזיכרון אלוהים,
וראויים לקבלה, לקבלת ברכתו של אלוהים.
אלוהים מוקיר אנשים כאלה, ומעריך את מעשיהם,
את לבם ואת אהבתם כלפיו.
זוהי גישתו של אלוהים.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

לעיון נוסף

אדון השבת - האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול — ישועת הממלכה

הביאה השנייה של ישוע

קול אלוהים

מזמור דברי אלוהים | הניהול הגלוי של אלוהים ברחבי העולם

הברק ממזרח | שיר נוצרי | מזמור דברי אלוהים | הניהול הגלוי של אלוהים ברחבי העולם

 

כאשר כל האומות והעמים ישובו בפני כס המלכות של אלוהים,
אלוהים יעניק לעולם האנושי את כל שפע השמיים,
כדי שיתמלא בשפע שאין שני לו בזכות אלוהים,
בשפע שאין שני לו בזכות אלוהים.
את כל הכוכבים, השמש והירח שבשמיים,
אלוהים יחדש, הוא יחדש.
הרקיע לא עוד יהיה כפי שהיה פעם.
כל הדברים על פני האדמה יתחדשו.
כולם יושלמו דרך דברי אלוהים.
אלוהים יחדש את כולם בעזרת דבריו.

אך כל עוד העולם הישן עומד על כנו,
אלוהים יטיח באומות את חמתו,
יחשוף לעולם את צווי שלטונו,
ויטיל ייסורים על כל מי שיפר אותם.

פירושים לאמירה השבע עשרה

הברק ממזרח | קול אלוהים | פירושים לאמירה השבע עשרה

 

למען האמת, כל המילים שאלוהים אמר הן דברים שבני האנוש לא יודעים. אלה כל השפות שבני האדם לא שמעו, ולכן אפשר להגדיר זאת כך: דברי האל עצמם הם תעלומה. רוב בני האדם טועים וחושבים שרק דברים שבני האדם לא יכולים לתפוס באופן קונספטואלי, ענייני השמיים שאלוהים מאפשר לבני האדם להכיר כעת או האמת לגבי מה שאלוהים עושה בעולם הרוחני הם תעלומות. זה מוכיח שבני האדם לא מתייחסים לדברי האל באופן שווה, ושהם לא נוצרים אותם בלבם, אלא מתמקדים בדברים שהם חושבים שהם "תעלומות". זה מוכיח שבני האדם לא יודעים מה הם דברי האל ומה הן תעלומות – הם רק קוראים את דברי האל מתוך המושגים שלהם עצמם. האמת היא שאין אף אדם שאוהב את דברי האל באמת – זה שורש הסיבה לכך שנאמר ש"בני האדם מומחים בהונאתי". אלוהים בשום אופן לא אומר שבני האדם חסרי כל ערך או שהם שברי כלי. זה מצבה של האנושות בפועל. בני האדם עצמם לא בטוחים במיוחד כמה מקום אלוהים תופס בלבם – רק אלוהים עצמו יודע זאת באופן גמור. על כן, בני האדם הם כמו תינוקות יונקים כרגע – הם לא מודעים לחלוטין לסיבה לכך שהם שותים חלב ולמטרה שלשמה הם שורדים. רק אמם מבינה את הצרכים שלהם, והיא לא תיתן להם לגווע מרעב ולא תיתן להם לאכול יתר על המידה ולמות מכך. אלוהים מכיר הכי טוב את הצרכים של בני האדם, ולכן לפעמים אהבתו מתבטאת בדבריו, לפעמים מתבטא בהם השיפוט שלו, לפעמים דבריו פוגעים בלב לבם של בני האדם, ולפעמים דבריו כנים וישרים מאוד. זה מאפשר לבני האדם לחוש באדיבותו ובנגישותו של אלוהים, ובכך שהוא לא "הדמות המאיימת" שהם מדמיינים, ישות שלא ניתן לגעת בה, ושהוא לא "בן השמיים" שבדעתם של בני האדם, ישות שלא ניתן להביט ישירות בפניה, ושהוא במיוחד לא ה"תליין" שבני האדם מדמיינים, אשר רוצח את החפים מפשע. כלל טבעו של אלוהים מתגלה בעבודתו, טבעו של אלוהים כבשר ודם היום עדיין מתבטא בעבודתו, ולכן הכהונה שאלוהים מבצע היא כהונה של מילים, ולא מה שהוא עושה או מראהו החיצוני. בסופו של דבר, כל בני האדם יזכו בהנחיה מדברי האל ויושלמו בזכותם. בחוויותיהם, משום ההכוונה של דברי האל, הם יזכו בנתיב לנוהג, ובאמצעות הדברים שאלוהים מבטא, בני האדם יכירו את כלל טבעו. בזכות דברי האל, כל עבודתו תושג, בני האדם יתעוררו לחיים, וכל אויביו יובסו. זו העבודה העיקרית, ואיש לא יכול להתעלם ממנה. מוטב שנעיין בדבריו: "קולי מהדהד כרעם ומאיר את ארבע כנפות העולם ואת העולם כולו, ובעיצומם של הרעם והברק, האנושות מוכה אפיים ארצה. אף אדם לא עמד איתן בעיצומם של רעם וברק: רוב בני האדם מאבדים את העשתונות מרוב פחד בבוא אורי, והם לא יודעים מה לעשות." כשאלוהים פותח את פיו, דברים פשוט בוקעים ממנו. הוא מגיש הכל באמצעות דבריו, ודבריו מחוללים שינוי בכל הדברים, וכל בני האדם מתחדשים באמצעות דבריו. למה מתייחסות המילים "הרעם והברק"? ולמה מתייחסת המילה "אורי"? אין שום דבר שיכול להימלט בדברי האל. הוא משתמש בדבריו כדי לחשוף את דעתם של בני האדם במערומיה ולבטא את כיעורה. הוא משתמש בדבריו כדי לטפל באופי הישן של בני האדם ולהשלים את כל בני עמו. האין זו החשיבות של דברי האל? בתבל כולה, אלמלא התמיכה והחיזוק של דברי האל, האנושות כולה הייתה מושמדת וחדלה מלהתקיים לפני זמן רב. זה העיקרון של מה שאלוהים עושה, וזו שיטת העבודה של תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים. ניתן לראות בכך בבירור את חשיבותם של דבריו. דבריו של אלוהים חודרות ישירות אל מעמקי נשמותיהם של בני האדם. ברגע שהם רואים את דבריו, הם מוכי תדהמה ובעתה והם נסים על נפשותיהם בפזיזות. הם רוצים להימלט מהמציאות של דבריו, וזו הסיבה לכך שיש "פליטים" כאלה בכל מקום. מיד לאחר שדברי האל נאמרים, בני האדם קמים על רגליהם. זה היבט אחד של צלם כיעורם של בני האדם שאלוהים מבטא. ברגע זה, כל בני האדם מתעוררים בהדרגה מערפול החושים שלהם. נדמה שכל בני האדם פיתחו בעבר שיטיון, ושכעת הם רואים את דברי האל ונדמה ושהמחלה ממשיכה לתת את אותותיה, ושהם לא מסוגלים לשוב למצבם הקודם. זה מצבם של כל בני האדם בפועל, וזו ההתגשמות האמיתית של המשפט הבא: "כשנצנוץ קלוש של אור מתחיל להבליח במזרח, בני אדם רבים מתעוררים בן-רגע מאשליותיהם, משום הנהרה המרגשת. אולם איש מעולם לא הבין שבא היום שבו אורי יורד ארצה." זו הסיבה לכך שאלוהים אמר, "רוב רובם של בני האדם מוכים בהלם לנוכח הופעת האור." זה ניסוח ראוי לחלוטין. האופן שבו אלוהים מתאר את האנושות לא מותיר מקום אפילו לחודה של מחט – הוא באמת עשה זאת באופן מדויק וללא שגיאות, וזו הסיבה לכך שכל בני האדם משתכנעים לגמרי, ובלא יודעין, אהבתם לאלוהים התחילה לצמוח ממעמקי לבם. רק כך הופך מקומו של אלוהים בלבם של בני האדם לממשי יותר, וזו גם דרך אחת שבה אלוהים עובד.

האמירה העשרים ושלוש

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים ושלוש

כשקולי נישא ועיניי יורות אש, אני משגיח על כל פני האדמה ומשקיף על התבל כולה. האנושות כולה מתפללת אליי, נושאת עיניים אליי, מפצירה בי להפסיק לכעוס ונשבעת שלא להתמרד בי עוד. אולם אנחנו כבר לא בעבר – אנחנו בהווה. מי יכול להשיב את רצוני? התפילה שבלבם של בני האדם או מוצא פיהם ודאי לא יכולים לעשות זאת, הלא כן? מי הצליח לשרוד עד הווה שלא בזכותי? מי שורד שלא בזכות מוצא פי? על מי אני לא משגיח? כשאני מבצע את עבודתי החדשה על פני כל האדמה, מי יכול היה להתחמק ממנה אי-פעם? האם ייתכן שההרים מסוגלים לחמוק על שום גובהם? האם ייתכן שהמים מסוגלים להתגונן ממנה על שום מרחביהם העצומים? בתוכניתי, מעולם לא הנחתי לשום דבר להימלט, ולכן מעולם לא היה אף אדם ושום דבר שהחליק מבין אצבעותיי. כיום, שמי הקדוש זוכה להלל באנושות כולה, ושוב, דברי מחאה מועלים נגדי באנושות כולה, ונפוצות אגדות באנושות כולה על היותי על פני האדמה. אני לא סובלני כלפי בני אדם המותחים עליי ביקורת, ואני גם לא סובלני כלפי האופן שבו הם מפרידים את גופי, יתרה מזו, אני לא סובלני כלפי ההשמצות נגדי. משום שהאדם מעולם לא הכיר אותי, הוא תמיד התנגד אליי והונה אותי, ולא הוקיר את רוחי או נצר את דבריי בלבו. על כל מעשה ופעולה של האדם, ועל היחס שלו כלפיי, אני נותן לו את "הגמול" הראוי. לכן כל בני האדם פועלים בציפייה לגמול, ואף אחד מהם מעולם לא עשה כל עבודה הכרוכה בהקרבה עצמית. בני אנוש לא מוכנים להתמסר אליי באופן שאינו אנוכי, ובמקום זאת, הם מתענגים על הגמול שניתן לקבל בחינם. על אף שפטרוס הקדיש את עצמו בפניי, הוא לא עשה זאת כדי לקבל גמול מחר, אלא כדי להכיר אותי היום. האנושות מעולם לא יצרה איתי קשר אמיתי, אלא שוב ושוב באה איתי במגע באופן שטחי במחשבה שכך, ללא מאמץ כלשהו, היא תוכל לזכות ממני לאישור. התבוננתי עמוק בלבו של האדם, וכך גיליתי בעומקי עומקו "מכרה מלא שפע." זה דבר שאפילו האדם עצמו עוד לא מודע לו, אך שאני גיליתי מחדש. לכן, רק לאחר שבני האנוש רואים את "הראיות החותכות," הם חדלים מההתבזות הצדקנית שלהם ומודים בטומאתם בכפות ידיים מושטות. לבני האדם יש הרבה דברים חדשים וטריים שאני יכול "לסחוט" להנאת האנושות כולה. לא רק שאני לא מפסיק את עבודתי משום שהאדם מנוטרל, אלא שאני ממשיך לתקן ולקיים אותו על פי התוכנית המקורית שלי. האדם הוא כמו עץ פרי: ללא קיצוץ וגיזום, העץ לא יניב פירות, והתוצאה היא ענפים קמלים ועלים נושרים, ללא פירות הנופלים ארצה.

האמירה העשרים וארבע

הברק ממזרח | דבר אלוהים | האמירה העשרים וארבע

 

אני מטיל את ייסוריי על כל בני האדם, אך הם גם מרוחקים מכל בני האדם. כל חייו של כל אדם מלאים באהבה ושנאה כלפיי, ואיש מעולם לא הכיר אותי. אם כן, גישתו של האדם כלפיי משתנה חדשות לבקרים, והיא לא יכולה להישאר אחידה. עם זאת, אני תמיד דאגתי לאדם וגוננתי עליו, ורק משום אווילותו, הוא לא מסוגלים לראות את כל מעשיי ולהבין את כוונותיי הנלהבות. אני המנהיג של כל המדינות, והרשות העליונה ביותר עבור כל בני האדם, אלא שהאדם פשוט לא מכיר אותי. במשך שנים רבות, חייתי בין בני אדם וחוויתי חיים בעולמו של האדם, אך הוא תמיד התעלם ממני והתייחס אליי כאל יצור שבא מהחלל החיצון. אי לכך, משום ההבדל בטבע ובשפה, בני האדם מתייחסים אליי כאל זר. נדמה גם שבגדיי ייחודיים מדי, ולכן האדם לא מעז לגשת אליי. רק אז אני מרגיש את הרס החיים בקרב בני האדם, ורק אז אני מרגיש את חוסר הצדק בעולמו של האדם. אני הולך בין העוברים והשבים ומביט בפניהם של כולם. נדמה שהם חולים במחלה המשווה לפניהם מראה של מרה שחורה, וסובלים מייסורים שאני מטיל, מה שמונע את שחרורם. האדם כובל את עצמו ומשפיל את עצמו. רוב בני האדם יוצרים רושם מוטעה של עצמם בפניי, כדי שאולי אשבח אותם; רוב בני האדם מתחזים בפניי למעוררי רחמים במכוון, כדי שאולי אגיש להם עזרה. מאחורי גבי, כל בני האדם מרמים אותי וממרים את פי. אני לא צודק? האין זו אסטרטגיית ההישרדות של האדם? מי אי-פעם הביא אותי לידי ביטוי בחייו? מי אי-פעם רומם אותי בפני אחרים? מי אי-פעם התחייב בפני הרוח? מי אי-פעם עמד איתן בעדותו עליי בפני השטן? מי אי-פעם הוסיף כנות ל"נאמנותו" כלפיי? מי אי-פעם סולק על ידי התנין הגדול האדום כאש בגללי? בני האדם שמו את מבטחם בשטן; הם מומחים בהתרסה נגדי; הם הממציאים של ההתנגדות אליי; והם מוסמכים בהונאה שלי. למען גורלו שלו, האדם מחפש פה ושם על פני האדמה. כשאני מאותת לו לבוא אליי, הוא נותר אדיש לערכי הרב וממשיך להאמין בעצמאותו, מתוך רצון שלא להיות למעמסה על אחרים. השאיפות של האדם הן יקרות ערך, אך השאיפות של אף אדם מעולם לא זכו בציון מושלם – הן כולן מתפוררות לפניי וקורסות בשקט מוחלט.