דרך החיים | המושיע כבר חזר על "ענן לבן" (מובאה)

דרך החיים | המושיע כבר חזר על "ענן לבן" (מובאה) האל הכול יכול אומר, "במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם שהוא נפרד מהם למשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שהוא עשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם.

רצון האל | האדון ישוע בעצמו ניבא שאלוהים יתגלם כבשר ודם באחרית הימים ויופיע כבר האנוש כדי לעשות עבודה.

האדון ישוע בעצמו ניבא שאלוהים יתגלם כבשר ודם באחרית הימים ויופיע כבר האנוש כדי לעשות עבודה.

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"לכן, היו גם אתם מוכנים, משום שבשעה שלא תעלו על דעתכם, בר האנוש יבוא" (לוקס י"ב 40).

"כי כברק המבריק מתוך קצה אחד של השמיים, וזוהר עד הקצה האחר של השמיים, כך יהיה בר האנוש ביומו. אך תחילה עליו לסבול דברים רבים ולהידחות על ידי הדור הזה" (לוקס י"ז 24-25).

"ובחצות הלילה נשמעה קריאה 'הנה החתן בא, צאו וקדמו את פניו'" (מתי כ"ה 6).

"הנה אני עומד ליד הדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אני אכנס אליו, ואוכַל איתו, והוא איתי" (ההתגלות ג' 20).

"הנה אני בא כגנב. אשרי מי שמשגיח ושומר את בגדיו, שמא ילך עירום, ויראו את ערוותו" (ההתגלות ט"ז 15).

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (10)

עבודה והיווכחות (10)

אין תקדים לכך שהאנושות התקדמה כל כך. עבודתו של אלוהים והיווכחותו של האדם מתקדמות כאיש אחד, ולפיכך, גם עבודתו של אלוהים נמצאת במעמד רם שלא היה דומה לו. היווכחותו של האדם עד כה היא פלא שהאדם מעולם לא העלה בדעתו. עבודתו של אלוהים הגיעה לשיאה, וכתוצאה מכך, "היווכחותו" של האדם[א] גם היא הגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה. אלוהים הנמיך את עצמו ככל האפשר, והוא מעולם לא מחה בפני האנושות או בפני כל הדברים שבתבל. לעומת זאת, האדם ניצב על ראשו של אלוהים ומדכא אותו בדרך לפסגה. הכל הגיע לשיאו – הגיע הרגע שבו יופיע הצדק. מדוע להניח לקדרות לכסות את הארץ ולהניח לחושך להסוות את כל בני האדם? אלוהים משקיף מזה כמה אלפי שנים – אפילו מזה רבבות שנים – וסובלנותו הגיעה זה מכבר לקצה גבול היכולת. הוא השקיף בכל מהלך של האנושות. הוא בחן את השאלה עד מתי תשתולל רשעותו של האדם, אך האדם שחושיו קהו לא מרגיש דבר. ומי אי-פעם הביט במעשיו של אלוהים? מי אי-פעם הרים את מבטו והסתכל למרחקים? מי אי-פעם הקשיב בזהירות? מי היה אי-פעם בידו של האל הכול יכול? כל בני האדם לוקים בפחדים דמיוניים.[ב] מה הטעם בערימת חציר וקש? הדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא לענות את התגלמותו החיה של אלוהים עד מוות. על אף שהם רק ערימות של חציר וקש, בכל זאת יש דבר אחד שהם עושים "יותר טוב מכולם": לענות את אלוהים למוות בעודו בחיים ואז לבכות שזה "משמח את לבם של בני האדם". איזה אוסף של חיילים חסילונים ואלופים סרטנים! באופן מפתיע, בתוך הזרם הבלתי פוסק של בני האדם, הם מתמקדים באלוהים, וצרים עליו במצור בלתי חדיר. כשקנאותם בוערת בחום הולך וגובר,[ג] הם הקיפו את אלוהים בהמוניהם כך שהוא לא יוכל לזוז כלל. בידיהם הם אוחזים כלי נשק שונים, והם מביטים באלוהים כאילו היה האויב. עיניהם מלאות כעס, והם משתוקקים ל"קרוע את אלוהים לגזרים". כמה מבלבל: מדוע האדם ואלוהים הפכו לאויבים כל כך מנוגדים? האם ייתכן שיש איבה בין אלוהים החביב כל כך לבין האדם? האם ייתכן שמעשיו של אלוהים לא מועילים לאדם כלל? האם הם מזיקים לאדם? האדם לוטש עיניים באלוהים במבט יציב, בפחד עמוק שאלוהים יפרוץ את המחסום של האדם, ישוב לרקיע השלישי וישליך את האדם שוב אל הצינוק. האדם חושש מאלוהים, הוא במתח רב והוא מתפתל על הקרקע במרחק כשבידיו הוא אוחז "מקלע" המכוון אל אלוהים שבקרב בני האדם. נדמה שאם אלוהים יניד עפעף, האדם ימחה את כל כולו – את כל גופו ואת כל בגדיו – ולא ישאיר לו זכר. היחסים בין אלוהים והאדם הרוסים לבלי תיקון. האדם לא מסוגל להעלות את אלוהים על דעתו. הוא עוצם את עיניו במכוון ועושה שטויות ללא כל נכונות לראות את קיומי ולסלוח ל"משפטי". לפיכך, כשהאדם לא מצפה לכך, אני מרחף לי מכאן, ולאחר מכן לא אשווה עוד בין המרומם והשפל באדם. האנושות היא ה"חיה" העלובה ביותר, ואני לא מעוניין להתייחס אליה עוד. זה מכבר השבתי את כל חסדי בחזרה למקום שבו אני שוכן בו בשלווה. מאחר שהאדם כל כך מרדן, מדוע שהוא ייהנה עוד מחסדי רב הערך? אני לא מוכן להעניק עוד מחסדי לשווא לכוחות שעוינים אותי. ארעיף את פירותיי היקרים על עובדי האדמה של כנען שקנאים ומקבלים את שובי בברכה באמת ובתמים. אני רק רוצה שהשמיים יתקיימו לעולמים, ומעבר לכך, אני רוצה שהאדם לעולם לא יזדקן, שהשמיים והאדם יהיו לעולם במנוחה, וש"האורנים והברושים" ירוקי העד האלה תמיד ילוו את אלוהים ותמיד ילוו את השמיים בכניסה לתקופה אידיאלית יחדיו.

רצון האל | מדוע אלוהים מאמץ שמות, והאם שם אחד יכול לייצג את כל כולו של אלוהים?

מדוע אלוהים מאמץ שמות, והאם שם אחד יכול לייצג את כל כולו של אלוהים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

האם ייתכן שהשם ישוע – ששמו האחר הוא "עמנואל" – יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו? האם הוא יכול לבטא את אלוהים במלואו? אם האדם אומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע ושלא יכול להיות לו שום שם אחר, מפני שאלוהים לא יכול לשנות את טבעו, הדברים האלה הם בהחלט חילול קודש! האם אתם מאמינים שהשם ישוע או עמנואל יכולים לייצג לבדו את אלוהים בכללותו? אלוהים יכול להיקרא בשמות רבים, אך מבין השמות הרבים הללו, אין אף אחד שמסוגל לתמצת את אלוהים כולו, ואין אף אחד שמסוגל לייצג את אלוהים לגמרי. על כן, יש לאלוהים שמות רבים, אך השמות הרבים האלה לא יכולים לבטא לגמרי את טבעו של אלוהים, מכיוון שטבעו של אלוהים כה עשיר עד כדי כך שהוא חורג מיכולתו של האדם להכיר אותו. אין שום דרך שבה האדם יכול לתמצת את אלוהים לגמרי באמצעות השפה האנושית.

קול אלוהים | יש להבין שהמסר שהאדון ישוע הפיץ בעידן החסד היה רק דרך ההכאה על חטא.

ז. יש לשתף בבירור שרק מה שהמשיח של אחרית הימים מביא הוא דרך חיי הנצח

1. יש להבין שהמסר שהאדון ישוע הפיץ בעידן החסד היה רק דרך ההכאה על חטא.

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"הכו על חטא, כי מלכות שמיים קָרבה

"כי זה הוא דמי, דם הברית החדשה, הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים

"ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים, החל מירושלים

דברי אלוהים רלוונטיים:

בהתחלה, הפיץ ישוע את הבשורה והטיף לדרך החרטה ואחר כך המשיך להטבלת בני אדם, ריפוי מחלות וגירוש שדים. לבסוף הוא גאל את האנושות מחטא והשלים את עבודתו לעידן כולו.

עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

השיתופים הספורים האלה היו בעלי השפעה רבה על כל אדם ואדם. החל מעכשיו, בני האדם יכולים סוף-סוף לחוש ממש בקיומו האמיתי של אלוהים, ולהרגיש שאלוהים למעשה קרוב אליהם מאוד. על אף שבני האדם האמינו באלוהים שנים רבות, הם מעולם לא הבינו באמת את מחשבותיו ורעיונותיו כמו שהם מבינים אותן כעת, והם לא חוו באמת את מעשיו בפועל כמו שהם חווים אותם כעת. בין אם מדובר בידע או בנוהג מעשי, מרבית האנשים למדו משהו חדש והשיגו הבנה נעלה יותר, והם הבינו את השגיאות של עיסוקיהם בעבר, הבינו את השטחיות של חוויותיהם ושיותר מדי דברים לא תואמים את רצון האל, והבינו שמה שהאדם לוקה בו יותר מכל הוא הכרת טבעו של אלוהים. ההבנה הזו של בני האדם היא סוג של ידע רגשי. התעלות לרמה של ידע רציונלי דורשת העמקה וחיזוק הדרגתיים באמצעות חוויותיהם. לפני שבני האדם מבינים באמת את אלוהים, ניתן לומר באופן סובייקטיבי שהם מאמינים בקיומו של אלוהים בלבם, אך אין להם הבנה אמיתית של שאלות מסוימות, כגון איזה מין אל הוא באמת, מה רצונו, מה טבעו, ומה גישתו האמיתית כלפי האנושות.הדבר מערער קשות את אמונם של בני האדם באלוהים – אמונתם פשוט אינה יכולה להשיג טוהר או שלמות. אפילו אם אתם ניצבים פנים אל פנים מול דבר האל, או מרגישים שנפגשתם עם אלוהים באמצעות חוויותיכם, עדיין לא ניתן לומר שאתם מבינים אותו לחלוטין.