בתקופה שבה ישוע עבד ביהודה, הוא עשה זאת בגלוי, אך כעת אני עובד ומדבר בקרבכם בחשאי. חסרי האמונה לא מודעים לכך כלל. עבודתי בקרבכם מבודדת מאחרים. הדברים האלה, הייסורים והשיפוטים האלה, ידועים רק לכולכם ולא לאף אדם אחר. כל העבודה הזו מתבצעת בקרבכם ופתוחה רק לכם. איש מחסרי האמונה ההם לא יודע זאת, מפני שהעת טרם הגיעה. בני האדם האלה קרובים להשלמתם לאחר שהם עברו ייסורים, אך מי שבחוץ לא יודע על כך דבר. העבודה הזו נסתרת מכדי שהוא ידע! התגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא סוד השמור מפני בני האדם ההם, אך אלה שמשתייכים לזרם הזה יכולים לראותה כדבר גלוי. על אף שהכל גלוי באלוהים, ושהכל חשוף והכל משוחרר בו, הדבר נכון רק לגבי אלה שמאמינים בו. העבודה שמתבצעת כאן עתה מבודדת בקפידה כדי למנוע מהם את הידיעה. אם הם ידעו, כל מה שצפוי הוא גינוי ורדיפה. הם לא יאמינו. העבודה באומה של התנין הגדול האדום כאש, המקום הנחשל מכולם, היא לא משימה קלה. אילו העבודה הזו הייתה מתפרסמת, לא ניתן היה להמשיך בה. שלב העבודה הזה פשוט לא יכול להתקדם במקום הזה. כיצד ייתכן שבני האדם האלה היו סובלים זאת אילו עבודה כזו הייתה מתבצעת בגלוי? הדבר היה יוצר סיכון גדול עוד יותר, הלא כן? אילו העבודה הזו לא הייתה נסתרת, אלא נמשכה כמו בתקופתו שלישוע, כאשר הוא ריפא חולים וגירש שדים באופן מדהים, האם השטנים לא היו "תופסים" אותה לפני זמן רב? האם הם היו יכולים לסבול את קיומו של אלוהים? אילו הייתי נכנס כעת להיכלים כדי להטיף ולהרצות לבני האדם, היו קורעים אותי לגזרים לפני זמן רב, הלא כן? ואם כך, כיצד יכולה הייתה העבודה שלי להמשיך להתבצע? העובדה שאותות ומופתים לא מתבטאים בגלוי נועדה למען ההסתרה. לכן, אסור שחסרי האמונה יראו את עבודתי, ידעו עליה או יגלו אותה. אילו שלב העבודה הזה היה נעשה באופן דומה לשלב של ישוע בעידן החסד, הוא לא יכול היה להיות כה יציב. על כן, הסתרת העבודה באופן הזה מועילה לכם ולעבודה כולה. כשעבודתו של אלוהים על פני האדמה תגיע לקצה, כלומר כשהעבודה החשאית תסתיים, שלב העבודה הזה ייפתח לרווחה. כולם ידעו שיש בסין קבוצה של מתגברים; כולם יידעו שאלוהים התגלם כבשר ודם בסין ושעבודתו הגיעה לסופה. רק אז יתברר לאדם: מדוע טרם נראתה בסין הידרדרות או התמוטטות? מתברר שאלוהים מבצע את עבודתו בסין באופן אישי ושהוא הביא קבוצה של בני אדם לידי שלמות והפך אותה לקבוצה של מתגברים.
בעידן החסד, יוחנן סלל את הדרך לישוע. הוא לא יכול היה לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו ורק מילא את חובתו של אדם. על אף שיוחנן היה מבשרו של האדון, הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. הוא היה רק אדם שרוח הקודש השתמשה בו. לאחר הטבלת ישוע, "ירדה עליו רוח קודש ותבוא אליו כיונה". לאחר מכן הוא החל בעבודתו, כלומר לבצע את כהונת המשיח. זו הסיבה לכך שהוא אימץ את זהותו של אלוהים, מכיוון שהוא נבע מאלוהים. אין זה משנה מה הייתה צורת אמונתו קודם לכן – אולי היא הייתה חלשה לעתים או חזקה לעתים – אלה היו כל חייו האנושיים הרגילים לפני שהוא ביצע את כהונתו. לאחר שהוא הוטבל (נמשח), מיד היו עמו עוצמתו וכבודו של אלוהים, ולכן הוא החל לבצע את כהונתו. הוא יכול היה לבצע אותות ומופתים ולעשות נסים, היו לו עוצמה וסמכות, מכיוון שהוא עבד ישירות מטעם אלוהים עצמו. הוא עשה את עבודתה של רוח הקודש במקומה וביטא את קולה של רוח הקודש. אין בכך ספק. אין על כך עוררין. רוח הקודש השתמשה ביוחנן. הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים והוא לא היה מסוגל לייצג את אלוהים. אילו הוא היה רוצה לעשות זאת, רוח הקודש לא הייתה מתירה זאת, מכיוון שהוא לא יכול היה לעשות את העבודה שאלוהים עצמו התכוון לבצע. אולי היה בו הרבה מרצון האדם או שהיה דבר מה סוטה בו. הוא לא יכול היה לייצג ישירות את אלוהים בשום אופן. שגיאותיו וטעותו ייצגו רק אותו עצמו, אך עבודתו ייצגה את רוח הקודש. עם זאת, אי אפשר לומר שכל כולו ייצג את אלוהים. האם הסטייה והטעות שלו היו יכולות גם הן לייצג את אלוהים? טעות בייצוג האדם היא דבר רגיל, אך אילו הוא סטה בייצוג האל, הייתה זו המטת חרפה על אלוהים, הלא כן? היה זה חילול קודש נגד רוח הקודש, הלא כן? רוח הקודש לא מאפשרת לאדם לעמוד במקום אלוהים על פי רצונו, גם אם אחרים מרוממים אותו. אם הוא לא אלוהים, הוא לא יוכל להישאר לעמוד בסוף. רוח הקודש לא מאפשרת לאדם לייצג את אלוהים כאוות נפשו! לדוגמה, רוח הקודש נשאה עדות על יוחנן ואף חשפה שהוא האיש שיסלול את הדרך לישוע, אך העבודה שרוח הקודש עשתה בו הייתה מדודה היטב. כל מה שיוחנן התבקש לעשות הוא להיות סולל הדרך לישוע – להכין לו את הדרך. במילים אחרות, רוח הקודש תמכה בעבודתו רק בסלילת הדרך ואפשרה לו לעשות את העבודה הזו בלבד, ולא אחרת. יוחנן ייצג את אליהו, הנביא שסלל את הדרך. רוח הקודש תמכה בכך. כל עוד העבודה הייתה סלילת הדרך, רוח הקודש תמכה בה. אולם אילו הוא טען שהוא אלוהים עצמו שבא לסיים את עבודת הגאולה, היה על רוח הקודש להטיל עליו משמעת. תהיה עבודתו של יוחנן חשובה ככל שתהיה, וגם אם רוח הקודש תמכה בה, עבודתו נותרה בגבולות מסוימים. נכון שרוח הקודש תמכה בעבודתו, אך העוצמה שניתנה לו באותה עת הייתה מוגבלת לסלילת הדרך. הוא לא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת כלל, משום שהוא היה רק יוחנן שסלל את הדרך, ולא ישוע. לפיכך, לעדותה של רוח הקודש יש חשיבות מרכזית, אך לעבודה שרוח הקודש מתירה לאדם לעשות יש חשיבות מכרעת עוד יותר. נישאו עדויות רבות על יוחנן, הלא כן? עבודתו גם הייתה אדירה, הלא כן? אולם העבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה להתעלות על זו של ישוע, מכיוון שהוא היה רק אדם שרוח הקודש השתמשה בו, והוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. לכן, העבודה שהוא עשה הייתה מוגבלת. אחרי שהוא סיים את העבודה של סלילת הדרך, איש לא המשיך לשמר את העדות שלו, לא באה בעקבותיו שום עבודה חדשה, והוא עזב כשהחלה עבודתו של אלוהים עצמו.
ברק ממזרח | דבר אלוהים | סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)
מה פירוש הדבר להפוך למושלם? מה פירוש הדבר להיכבש? באילו אמות מידה על האדם לעמוד כדי להיכבש? ובאילו אמות מידה עליו לעמוד כדי להפוך למושלם? כיבוש והבאה לידי שלמות – המטרה של שניהם היא הכנת האדם כדי שהוא יוכל לשוב לדמותו המקורית ולהשתחרר מטבעו השטני המושחת ומהשפעת השטן. הכיבוש הזה בא בשלב מוקדם בתהליך הכנת האדם, כלומר זה השלב הראשון של העבודה. הבאה לידי שלמות היא השלב השני, או העבודה המסכמת. על כל בן אנוש לעבור את הכיבוש. אחרת, הוא לא יוכל להכיר את אלוהים והוא לא יידע שיש אלוהים, כלומר לא יוכל להכיר באלוהים. ואם אדם לא מכיר באלוהים, אלוהים לא יהיה מסוגל כלל להשלים אותו, מפני שהוא לא יעמוד באמות המידה להשלמה הזו. אם אתם אפילו לא מכירים באלוהים, איך תוכלו להכיר אותו? ואיך תחפשו אחריו? כמו כן, לא תוכלו לשאת עליו עדות, לא כל שכן להחזיק באמונה הנחוצה כדי להשביע את רצונו. לכן, השלב הראשון לכל מי שרוצה שאלוהים ישלים אותו חייב להיות השלב של עבודת הכיבוש. זה התנאי הראשון. אולם מטרתם של הכיבוש וההבאה לידי שלמות כאחד היא להכין את האדם ולשנותו, וכל אחד מהם הוא פריט בעבודה של ניהול האדם. שני השלבים האלה הם מה שנדרש כדי להפוך אדם לאדם שלם. לא ניתן לדלג על אף אחד מהשלבים. נכון שהמילה "להיכבש" לא נשמעת נחמדה במיוחד, אך למעשה, תהליך כיבושו של אדם הוא תהליך שינויו. לאחר שתיכבשו, ייתכן שלא תיפטרו לחלוטין מהטבע המושחת שלכם, אך תכירו אותו. באמצעות עבודת הכיבוש, תכירו את האנושיות השפלה שלכם ותכירו חלק גדול מהמרדנות שלכם. על אף שלא תוכלו להשליך אותם מעליכם או לשנות אותם בפרק הזמן הקצר של עבודת הכיבוש, אתם תכירו אותם. הדבר מניח את היסודות להפיכתכם למושלמים. אם כך, כיבוש והבאה לידי שלמות נעשים שניהם כדי לשנות את האדם וכדי לפטור אותו מטבעו השטני המושחת, כדי שהוא יוכל להעניק את כל כולו לאלוהים. העניין הוא שהכיבוש הוא השלב הראשון בשינוי הטבע האנושי וכן השלב הראשון בהענקתו את כל כולו לאלוהים – שלב נמוך יותר מההבאה לידי שלמות. טבע חייו של אדם שנכבש משתנה הרבה פחות מזה של אדם שהפך למושלם. כיבוש והבאה לידי שלמות שונים זה מזה מבחינה מושגית, מפני שהם שלבים שונים בעבודה, ומפני שהם דורשים אמות מידה שונות מבני אדם – הכיבוש דורש אמות מידה נמוכות יותר וההבאה לידי שלמות דורשת אמות מידה גבוהות יותר. בני אדם שהפכו למושלמים הם צדיקים, בני אדם שהפכו לקדושים וטהורים – הם ההתגבשות של עבודת ניהול האנושות, או תוצרים סופיים. על אף שהם לא בני אדם שאין בהם אשם, הם בני אדם ששואפים לחיות חיים בעלי משמעות. אולם מה באשר לבני האדם שנכבשו? הם מכירים בקיומו של אלוהים במילים בלבד – הם מכירים בכך שאלוהים התגלם כבשר ודם, שהדבר מופיע בבשר, ושאלוהים ירד אל פני האדמה כדי לעשות את העבודה של המשפט והייסורים. הם גם מכירים בכך שהמשפט והייסורים של אלוהים, וכן וההכאה והזיכוך שלו, מועילים לאדם. כלומר הם רק מתחילים לקבל דמות אנושית, ויש להם הבנה מסוימת על החיים, אך היא עדיין מעורפלת. במילים אחרות, הם רק מתחילים להיות בעלי אנושיות. אלה הן תוצאות הכיבוש. כשבני אדם עולים על נתיב ההבאה לידי שלמות, טבעם הישן יכול להשתנות. יתרה מכך, חייהם הולכים וגדלים, ובהדרגה, הם נוכחים באמת באופן עמוק יותר. הם מסוגלים לתעב את העולם ולתעב את כל מי שלא מחפש אחר האמת. במיוחד, הם מתעבים את עצמם, אך יותר מכך, הם מכירים את עצמם בבירור. הם מוכנים לחיות על פי האמת וקובעים לעצמם כמטרה את החיפוש אחר האמת. הם לא מוכנים לחיות בתוך המחשבות שהמוח שלהם יוצר, והם מתעבים את צדקנותו, התנשאותו ויהירותו של האדם. הם מדברים תוך תחושה עזה של הגינות, הם מטפלים בדברים מתוך הבחנה, הם ניחנים בחוכמה, והם נשמעים בנאמנות לאלוהים. אם הם חווים רגע של ייסורים ומשפט, לא זו בלבד שהם לא נעשים פסיביים או חלשים, אלא שהם מכירים תודה על כך. הם לא יכולים להסתדר ללא הייסורים והמשפט של אלוהים – הם יכולים לקבל דרכם את הגנתו. הם לא עוסקים באמונה של שלווה ושמחה ושל חיפוש לחם כדי להשביע את הרעב. הם גם לא מחפשים אחר הנאות גופניות בנות חלוף. אלה הם הדברים שיש למי שהפך למושלם. אחרי שבני אדם נכבשים, הם מכירים בקיומו של אל. אולם יהיו אשר יהיו הפעולות שמלוות את הכרתם בקיומו של אלוהים, הן מוגבלות בהם. מה הפירוש האמיתי של העובדה שהדבר מופיע בבשר? מה פירושה של התגלמות כבשר ודם? מה עשה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם? מה המטרה והחשיבות של עבודתו? לאחר שחוויתם כל כך הרבה מעבודתו, ולאחר שחוויתם את מעשיו כבשר ודם, במה זכיתם? רק אחרי שתבינו את כל הדברים האלה, תהיו בני אדם שנכבשו. אם אתם רק אומרים "אני מכיר בקיומו של אל," אך אתם לא זונחים את הבעל או הרעיה שעליכם לזנוח, ואתם לא מוותרים על ההנאות הגשמיות שעליכם לוותר עליהם, ובמקום זאת, אתם ממשיכים לחמוד את הנחמות הגשמיות כתמיד, אתם לא מסוגלים להרפות משום דעה קדומה שאת מחזיקה נגד האחים ואחיות, ובמקרה של נהגים רבים, אתם לא מסוגלים לעשות את הנדרש כדי לבצע את הפעולות, הדבר מוכיח שעדיין לא נכבשתם. אם כך המצב, גם אם תבינו דברים רבים, הכל יהיה לריק. בני האדם שנכבשו הם אלה שהשיגו שינויים התחלתיים מסוימים והיווכחות התחלתית מסוימת. חוויית המשפט והייסורים של אלוהים גורמת להם לפתח ידע התחלתי על אלוהים והבנה התחלתית של האמת. אף על פי שאתם לא מסוגלים להיווכח במציאות של אמיתות רבות עמוקות ומורכבות יותר, אתם מסוגלים להנהיג אמיתות בסיסיות רבות בחייכם בפועל, כגון אלה שנוגעות להנאות הגשמיות שלהם או מעמדכם האישי. כמובן, כל זה מושג על ידי תהליך הכיבוש. אפשר לראות גם שינויים מסוימים בטבע בבני אדם שנכבשו. לדוגמה, יכול לחול שינוי בהרגלי הלבוש והטיפוח האישי שלהם וכן בחייהם עצמם. חל שינוי בנקודת המבט שלהם בענייני אמונה באלוהים, הם מבינים בבירור את מושא עיסוקם בחיפוש, וחלה עלייה בשאיפות שלהם. במהלך הכיבוש, טבע חייהם יכול להשתנות אף הוא בהתאם. העניין הוא לא שהם לא משתנים כלל. העניין הוא שהשינוי שהם עוברים הוא שטחי, התחלתי, וקטן בהרבה מהשינוי בטבע ובמושא העיסוק בחיפוש שחל בבני אדם שהפכו למושלמים. אם במהלך הכיבוש של אדם מסוים, טבעו לא משתנה כלל, והוא לא זוכה אפילו בקמצוץ של אמת, הרי שאדם כזה הוא פשוט פיסת אשפה חסרת כל ערך! בני אדם שלא נכבשו לא יכולים להפוך למושלמים! מעבר לכך, אם אדם מסוים שואף להיכבש בלבד, אלוהים לא יכול להשלים אותו לגמרי, אפילו אם ניכרו בטבעו שינויים תואמים מסוימים במהלך העבודה הכובשת. אדם כזה יאבד גם את האמיתות ההתחלתיות שהוא זכה בהן. יש הבדל עצום בין כמות השינוי בטבע בבני אדם שנכבשו לעומת בני אדם שהפכו למושלמים. אולם הכיבוש הוא השלב הראשון בשינוי – הוא התשתית. היעדרו של השינוי ההתחלתי הזה הוא הוכחה לכך שהאדם כלל לא מכיר את אלוהים באמת, משום שהידע הזה נובע משיפוט, והשיפוט הזה הוא פריט מרכזי בעבודה הכובשת. על כן, כל אדם שהפך למושלם נכבש קודם לכן. אחרת, הוא לא יכול היה להפוך למושלם בשום אופן.
ברק ממזרח | דבר אלוהים | סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)
התוצאה שיש להשיג בעבודת הכיבוש היא בעיקר שבשרו של האדם יחדל להתמרד, כלומר שדעתו של האדם תבין את אלוהים באופן חדש, שלבו יישמע לאלוהים עד תום, ושהוא יהיה נחוש להתקיים למען אלוהים. השינויים שחלים במזגו או בבשרו ודמו של אדם לא קובעים אם הוא נכבש. במקום זאת, כשהחשיבה, התודעה וההיגיון שלכם משתנים – כלומר כשכל הגישה המנטלית שלכם משתנה – זה מוכיח שאלוהים כבש אתכם. לאחר שגמרתם בדעתכם להישמע לאלוהים ואימצת מנטליות חדשה, כשאתם כבר לא מחדירים תפיסות או כוונות משלכם בדבריו ובעבודתו של אלוהים, וכשהמוח שלכם יכול לחשוב כרגיל, כלומר כשאתם יכולים להשקיע מאמצים למען אלוהים בכל לבכם, פירוש הדבר שנכבשתם לגמרי. בעולם הדתי, רבים סובלים באופן משמעותי לאורך כל חייהם, מכניעים את גופם או נושאים את הצלב שלהם, ואף סובלים ושורדים עד לנשימתם האחרונה! יש כאלה שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מתנזרים ממזון טוב ובגדים יפים ומדגישים רק את הסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולזנוח את בשרם. אולם חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם המנטלית, ועצם אופיים הישן – אף אחד מאלה לא זכה לשום טיפול. הם לא מבינים את עצמם באמת. הדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים הוא הדימוי המסורתי של אל מופשט ומעורפל. נחישותם לסבול למען אלוהים נובעת מקנאותם ומאופיים החיובי. על אף שהם מאמינים באלוהים, הם לא מבינים את אלוהים ואת רצונו. הם רק עובדים למען אלוהים וסובלים למענו בעיוורון. הם לא מייחסים כל ערך להבחנה, והם לא טורחים כלל לוודא ששירותם באמת ישביע את רצונו של אלוהים. מעבר לכך, הם כלל לא יודעים איך להצליח להבין את אלוהים. האל שהם משרתים הוא לא אלוהים בצלמו המקורי, אלא אל שהם עצמם המציאו, אל שהם שמעו עליו או אל אגדי שנכתב עליו בעבר. לאחר מכן, הם נעזרים בדמיונם הפורה ובלבם ירא האל כדי לסבול למען אלוהים ולקחת על עצמם את העבודה שאלוהים רוצה לעשות. שירותם יותר מדי לא מדויק, כך שלמעשה אין איש שמשרת את אלוהים באמת באופן שמשביע את רצונו. בלי קשר לשאלה כמה הם מוכנים לסבול, לא חל כל שינוי בנקודת מבטם המקורית על שירות ובדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים, מפני שהם לא עברו את המשפט והייסורים של אלוהים ואת הזיכוך והטיהור שלו, ומפני שאף אחד לא הנחה אותם באמצעות האמת. אפילו אם הם מאמינים בישוע המושיע, אף אחד מהם לא ראה את המושיע מעולם. הם רק יודעים עליו מאגדות ושמועות. לפיכך, השירות שלהם מסתכם בלא יותר משירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור שמשרת את אביו. מה ניתן להשיג בסופו של דבר באמצעות שירות כזה? ומי יראה אותו בעין יפה? מההתחלה ועד הסוף, השירות שלהם כלל לא משתנה לעולם. הם מקבלים רק שיעורים מעשה-ידי-אדם ומבססים את השירות שלהם רק על הטבעיות שלהם ועל הדברים שמוצאים חן בעיניהם. איזה גמול יכול להיות לכך? גם פטרוס, שראה את ישוע, לא ידע איך לשרת באופן שישביע את רצונו של אלוהים. הוא הבין רק בסוף, בזקנתו. מה ההשלכה של הדבר על אותם עיוורים שלא חוו כל טיפול או גיזום ואשר אף אחד לא הנחה אותם? חלק גדול מהשירות שלכם היום דומה לזה של אותם עיוורים, הלא כן? כל מי שלא השתנה ולא זכה למשפט, גיזום וטיפול, הוא למעשה אדם שלא נכבש לחלוטין, הלא כן? מה התועלת בבני אדם כאלה? אם החשיבה שלכם, הבנתכם על החיים והבנתכם על אלוהים לא מראות כל שינוי חדש ולא מובילות ולו לרווח ממשי מועט, לעולם לא תשיגו דבר ראוי לציון בשירותכם! ללא חזון וללא הבנה חדשה על עבודתו של אלוהים, לא תוכלו להיות בני אדם שנכבשו. אם כך, האופן שבו אתם משמשים כחסידי אל יהיה כמו זה של אלה שסובלים וצמים – ערכו יהיה מועט! בדיוק מפני שיש עדות מעטה במעשיהם, אני אומר ששירותם חסר תועלת! לכל אורך חייהם, בני האדם האלה סובלים ויושבים בכלא, ובכל רגע, הם שורדים, מדגישים אהבה וטוב לב ונושאים את הצלב שלהם. העולם משמיץ ודוחה אותם, והם חוו את כל הקשיים. הם נשמעים לאלוהים עד הסוף, ובכל זאת, הם לא נכבשים ולא יכולים לשאת עדות על כך שהם נכבשו. הם סבלו לא מעט, אך בתוך תוכם, הם לא מכירים כלל את אלוהים. שום דבר מחשיבתם הישנה לא טופל, וכך גם תפיסותיהם הישנות, הנהגים הדתיים שלהם, הבנותיהם האנושיות ורעיונותיהם האנושיים. אין בהם הבנה חדשה כלל. הבנתם על אלוהים לא אמיתית ולא מדויקת ולו במעט. הם לא הבינו כהלכה את רצונו של אלוהים. האם ייתכן שהדבר נועד לשרת את אלוהים? יהיה אשר יהיה האופן שבו הבנתם את אלוהים בעבר, נניח שתשמרו עליו היום ותמשיכו לבסס את הבנתכם את אלוהים על התפיסות והרעיונות שלכם, בלי קשר למה אלוהים יעשה. כלומר נניח שאין לכם שום הבנה חדשה ואמיתית על אלוהים ושאתם לא מצליחים להכיר את צלמו האמיתי ואת טבעו האמיתי של אלוהים. נניח שהבנתכם על אלוהים עדיין מונחית על ידי חשיבה פאודלית חדורת אמונות טפלות, ושהיא עדיין תולדה של דמיונות ותפיסות אנושיות. אם כך הדבר, הרי שלא נכבשתם. כשאני אומר לכם את כל הדברים האלה כעת, מטרתי היא לאפשר לכם להבין ולנצל את הידע הזה כדי להוביל אתכם להבנה מדויקת וחדשה. הכוונה בהם היא גם להיפטר מהתפיסות הישנות והידע הישן האלה שאתם נושאים בתוככם, כדי שתוכל להיות לכם הבנה חדשה. אם באמת תאכלו ותשתו את דבריי, הבנתכם תשתנה במידה ניכרת. כל עוד אתם שומרים על לב ממושמע כשאתם אוכלים ושותים את דברי האל, נקודת המבט שלכם תשתנה. כל עוד תהיו מסוגלים לקבל את הייסורים החוזרים והנשנים, המנטליות הישנה שלכם תשתנה בהדרגה. כל עוד המנטליות הישנה שלכם תתחלף מהיסוד בחדשה, גם הנוהג שלכם ישתנה בהתאם. כך, השירות שלכם יהפוך יותר ויותר מוכוון מטרה, והוא יותר ויותר יהיה מסוגל להשביע את רצונו של אלוהים. אם תוכלו לשנות את חייכם, את הבנתכם על החיים ואת תפיסותיכם הרבות על אלוהים, הטבעיות שלכם תצטמצם בהדרגה. זו התוצאה לאחר שאלוהים כובש את האדם, לא פחות מכך. זה השינוי שייראה באדם. אם באמונכם באלוהים, כל מה שאתם יודעים קשור להכנעת גופכם, להישרדות ולסבל, ואם לא ברור לכם אם מעשיכם נכונים או שגויים, לא כל שכן למען מי הם, איך ייתכן שנוהג כזה יוביל לשינוי?
From December 7 to 9, 2017, the first Mondoreligioni - Incontriamo le Religioni del Mondo (Meet the World Religions), an activity of religious and cultural exchange, was held in Rome's Città dell'Altra Economia, jointly organized by the Associazione Italiana di Sociologia (Italian Sociology Association), the magazine Confronti, and EPOS. The event was focused on furthering cultural exchanges between various religions in Italy, increasing mutual understanding and respect, and promoting social stability and progress. Catholic, Christian, Muslim, and other religious groups attended this event along with representatives from Italian academia, news outlets, and local students. Notably, The Church of Almighty God was also invited to participate in the event.
Lively discussions were held regarding issues faced by immigrants to Europe. In these discussions, it was held that with increasing immigration to Europe and the diversification of belief systems, issues of faith should be stressed in order to promote stability and progress in Europe. Christians from The Church of Almighty God issued statements describing the persecution inflicted on them by the Chinese Communist government, as well as the tortuous course of applying for religious asylum after fleeing to Italy. Through mutual communication, the other participants gained a greater understanding of The Church of Almighty God and the truth of the Chinese government's disregard for international human rights conventions and brutal persecution of religious belief. They also expressed their concern for the asylum applications of members of The Church of Almighty God in Italy.
