אלוהים הוא האל המעשי: כל עבודתו היא מעשית, כל הדברים שהוא אומר הם מעשיים, וכל האמיתות שהוא מביע הן מעשיות. כל מה שהוא לא דבריו הוא ריקני, חסר קיום ובלתי יציב. כיום, רוח הקודש עתידה לכוון את בני האדם אל דברי האל. אם בני האדם רוצים לעסוק בהיווכחות במציאות, עליהם לחפש את המציאות ולהכיר את המציאות, ואחר כך עליהם לחוות את המציאות ולהביא את המציאות לביטוי בחייהם. ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך הם יותר מסוגלים להבחין אם דברי הזולת אמיתיים; ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך יש להם פחות תפיסות; ככל שבני אדם חווים יותר את המציאות, וככל שהם מכירים יותר את מעשיו של אלוהים שבמציאות, כך קל להם יותר לנטוש את טבעם השטני המושחת; ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מכירים את אלוהים יותר טוב, וכך הם מתעבים יותר את הבשר והדם ואוהבים יותר את האמת; וככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מתקרבים יותר לרף דרישותיו של אלוהים. בני האדם שנופלים בנחלת האל הם אלה שניחנים במציאות ומכירים את המציאות; בני האדם שנופלים בנחלת האל מכירים את מעשיו האמיתיים של אלוהים באמצעות חוויית המציאות. ככל שתשתפו פעולה עם אלוהים בפועל ותטילו משמעת על גופכם, כך תזכו יותר בעבודתה של רוח הקודש, כך תזכו יותר במציאות וכך תקבלו יותר נאורות מאלוהים – וכך תגדל הכרתכם את מעשיו האמיתיים של אלוהים. אם אתם מסוגלים לחיות לאורה הקיים של רוח הקודש, הנתיב הקיים לנוהג יתבהר לכם יותר ותהיו יותר מסוגלים להפריד את עצמכם מהתפיסות הדתיות והנוהג של העבר. היום המוקד הוא במציאות: ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הכרתם את האמת ברורה יותר והבנתם את רצון האל רבה יותר. המציאות יכולה להתגבר על כל המכתבים והדוקטרינות, היא יכולה להתגבר על כל התיאוריות וההתמחויות, וככל שבני אדם מתמקדים במציאות רבה יותר, כך הם יותר אוהבים את אלוהים ויותר רעבים וצמאים לדבריו. אם תתמקדו תמיד במציאות, פילוסופיית החיים שלכם, תפיסותיכם הדתיות והאופי הטבעי שלכם יימחקו מאליהם בעקבות עבודתו של אלוהים. מי שלא עוסק בחיפוש המציאות ולא מכיר את המציאות סביר להניח שיעסוק בחיפוש דברים על-טבעיים והוא יולך שולל בקלות. רוח הקודש לא יכולה לעבוד בבני אדם כאלה, ולכן הם מרגישים ריקנות ושאין טעם לחייהם.
